ראש האופוזיציה, יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד, נאם בפני הכנסת לראשונה מאז עזב את לשכת ראש הממשלה –

מה עושים כשקורה משהו רע? לא משהו רע 'תפסו לי את החניה', משהו אפל, מסוכן, רע באמת.

מה עושים כשעולה לשלטון ממשלה שתוקפת כל מה שקדוש לנו? ממשלה שמאיימת להפוך את ישראל למדינה לא דמוקרטית. תוקפת נשים, תוקפת להט"בים, תוקפת מיעוטים. מכניסה לבתי הספר של הילדים שלנו גזענות חשוכה. אומרת לנו שאנחנו פראיירים ונמצאים פה רק בשביל לשלם מיסים ולשלוח את הילדים שלנו לצבא.

מה עושים עם זה? כי אנחנו יכולים ללכת הביתה לראות סדרות. להגיד לעצמנו "זה לא שלי, וזה לא מעניין אותי. אני אקטין את עצמי לנקודה. אראה תוכניות בישול עם חיים כהן עד שזה ייגמר."

יש רק בעיה אחת עם הקונספט הזה: זה לא ייגמר. אין אף דוגמא בהיסטוריה – אפילו לא אחת – שבה שלטון דתי ולאומני אמר לעצמו, "טוב, מספיק לי. אני אעצור. אני לא אנסה לכפות את דרך החיים שלי על אנשים שלא מסכימים איתי."

לפיד נואם במליאה בשבוע שעבר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בואו לא נעשה לעצמנו הנחות. בואו לא נגיד לעצמנו, "הם רק מדברים ככה, זה לא יקרה." זה כן יקרה. הדחקה והכחשה לא יעזרו. כשסמוטריץ' ובן גביר ואבי מעוז ודרעי מדברים – הם מתכוונים למה שהם אומרים. לכל מילה.

אבי מעוז לא סתם מחזיק רשימות שחורות של להט"בים ופעילות בארגוני נשים. הוא צריך רשימות שחורות כי הוא רוצה להוציא ממערכת החינוך הומואים ולסביות וערכים ליברלים. הוא לא דרש וקיבל שליטה בתוכניות החינוך שנכנסות לבתי הספר של הילדים שלו. הוא דרש וקיבל שליטה בבתי הספר של הילדים שלנו.

החרדים לא יוותרו פתאום על ההזדמנות להכפיל את תקציבי הישיבות ולשלם לאברכים יותר מלחיילי צה"ל. אם יש מי שמוכן לתת לתלמידים בחינוך החרדי אלפי שקלים יותר מאשר בחינוך הממלכתי, אז הם ייקחו. מי בדיוק יעצור בעדם בממשלה הזו? יואב קיש?

סמוטריץ' לא דרש שליטה במנהל האזרחי כי זה התחביב שלו. הוא רוצה סיפוח, הוא רוצה לחזור לחומש ולאביתר ולהכשיר את המאחזים הלא חוקיים. אם בשביל זה צריך לדרוס את הצבא, הוא ידרוס את הצבא.

בצלאל סמוטריץ' מגיע למו"מ הקואליציוני עם בנימין נתניהו, 6 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כשבן גביר דרש שליטה מוחלטת במשטרה ומג"ב באולפנים חשבו שזה משעשע. הזמינו אותו שוב ושוב לעוד ראיון ועוד ראיון כי הוא מביא רייטינג. הם לא הבינו שאת הרייטינג הביא הפחד. העובדה שהוא רכב על פחד אמיתי של הציבור מפני האלימות ברחובות. הפחד אמיתי, הבעיה אמיתית. רק באיזה עולם הוא הפתרון?

באיזה עולם הפתרון לאלימות הוא עבריין אלים שהוגשו נגדו 53 כתבי אישום, שהורשע שמונה פעמים. שהניסיון היחיד שלו בענייני משטרה, זה שהוא היה עצור אינספור פעמים. איזה סוג של הגיון נותן לו סמכויות שלא היו כמותן על המשטרה, על מג"ב בשטחים, על הר הבית, על המקומות הכי נפיצים במזרח התיכון.

חמש מערכות בחירות אמרנו שנתניהו ייתן להם הכול. שאין לו ברירה. הוא חלש בגלל המשפט שלו והם צעירים ממנו ונחושים ממנו וינצלו את החולשה שלו עד הסוף. עכשיו זה קרה.

פעם הייתי אומר, "ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום פליליים חמורים", וכולם היו מתחלחלים. היום אנשים סבירים, הגונים, אומרים לי, "למה בעצם שלא תכנס לממשלה שלו? ככה ערכים נשחקים. מה שנשמע מזעזע בפעם הראשונה, הופך לשגרתי בפעם האלף.

יש תקופות כאלה בחייה של כל מדינה. תקופות שבהן כל מה שנכון וראוי ומאוזן וסביר נמצא תחת התקפה. ההתקפה הזו לא תפסק מעצמה. הם לא יעצרו. הם לא יתאהבו פתאום בדמוקרטיה. הם לא יראו את האור ויגיעו למסקנה שהם מאמינים בערכים הליברלים של מגילת העצמאות.

סמוטריץ' ובן גביר ודרעי ימשיכו כל עוד אף אחד לא יעצור בעדם. אם לא תהיה התנגדות, הם לא יאטו, הם יכפילו את הקצב. אם לא יקומו אנשים שיגידו, "אנחנו לא מוכנים לזה," מבחינתם זה אישור לעוד כפיה דתית, עוד שתלטנות לאומנית, עוד ריסוק של שלטון החוק בישראל.

אריה דרעי אחרי פגישה עם בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסגרת המו"מ הקואליציוני, 5 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה שמכריח אותנו לשאול את עצמנו: מה אנחנו הולכים לעשות משהו בנידון? מפני שיום אחד אנחנו נסתכל אחורה על התקופה הזו, ומה שנראה זה את עצמנו. מה עשינו? מה לא עשינו? איך הגבנו בזמן שהדמוקרטיה הישראלית והערכים הכי מקודשים שלה היו תחת התקפה.

ב-75 שנות קיומה של ישראל המודרנית, מעולם לא היה ספק לגבי השאלה אם היא תהיה מדינה דמוקרטית. עכשיו יש. יותר מספק. במאה העשרים ואחת דמוקרטיות לא נופלות, הן נשחקות. עוד קצת ועוד קצת, ואז מהר והרבה. אנחנו בשלב המהר והרבה.

הדבר היחיד שיעצור את זה – זה אם תהיה התנגדות. אני לא קורא לעבור על החוק, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לציית כמו אוטומטים לממשלה שמפרקת את יסודות החיים המשותפים שלנו.

אם יגידו לנו שאנחנו צריכים להפריד בין גברים לנשים במרחב הציבורי, ירמזו לנו בחביבות שאולי עדיף השנה לוותר על מצעד הגאווה, ילחשו לנו שהגנה על השופטים ועל מפקדי צה"ל היא לא פופולרית, אנחנו צריכים לענות לא בחביבות שלא נפריד, וכן נצעד וכן נצעק. גם לנו יש עקרונות מקודשים שאנחנו לא מוכנים לעבור עליהם.

אם ידרשו מראש העיר שלכם, או מראש המועצה שלכם, לממן את התוספות לחינוך החרדי, שבו לא מלמדים מתמטיקה ואנגלית, יש לכם זכות מלאה להגיד שאתם לא מסכימים. זה הכסף שלכם. אם הממשלה רוצה לממן מאות אלפי אנשים שלא מתגייסים ולא עובדים, זה לא יהיה על חשבון הקהילה שלנו או היישוב שלנו.

אלו ימים קשים. ימים קשים דורשים אנשים קשים שיתמודדו איתם. אנשים שלא מוותרים בקלות. שיודעים במה הם מאמינים ומוכנים להיאבק על זה. אנחנו צריכים לעמוד באתגר הזה.

הדרך הנכונה לעמוד בו – חברי באופוזיציה – היא לעמוד בו יחד. אם נעבוד יחד, נלחם יחד, נחבר את הכנסת והרחובות והרשויות המקומיות, הממשלה הזו לא תחזיק מעמד.

יש לא מעט דברים שאנחנו יכולים לעשות. לפני שנתיים הייתה פה קואליציה של 72 ח"כים, לא 64. היו לה כל הסיבות בעולם להמשיך, אבל היא נפלה. כי שמנו מולה על השולחן את הערכים הנכונים.

עשינו את זה פעם אחת, הפלנו ממשלה רעה והקמנו ממשלה טובה. נדע לעשות את זה גם הפעם. המתכון הוא נחישות, ועבודה חכמה, והיכולת לאחד כוחות.

אני קורא לכנסת ישראל לאשר את הצעת אי האמון. תודה רבה.