דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה:
בסוף השבוע משטר הטרור באיראן הוציא להורג שני אזרחים איראנים צעירים שהפגינו נגד עריצות השלטון. ישראל מגנה בתוקף רצח נפשע זה.
אנו מצדיעים לאזרחים האיראנים שנאבקים בגבורה למען חירותם. הם מקריבים את חייהם למען זכויות אזרח בסיסיות, הם חושפים בפני כל העולם את פניו האמיתיות והמכוערות של משטר הדיכוי בטהרן, משטר שמאיים על אזרחיו, על מדינות האיזור ועל שלום העולם כולו.
אני אומר את זה כבר 20 שנה והיום לשמחתי יותר ויותר אנשים, ויותר ויותר ממשלות ברחבי העולם מבינים זאת.
ישיבת הממשלה היום תוקדש בעיקרה למינויים שיאפשרו את פעולת הממשלה. השרים והשרות נכנסו למשרדיהם והם נחושים, כל אחת ואחד מהם, לקדם את המדיניות לשמה נבחרנו. אבל כפי שאמרתי כאן לפני שבוע, אנחנו לא מחכים.
בתחום המדיני: ביום חמישי התכנס הקבינט הביטחוני והחלטנו על שורת צעדים נגד הרשות הפלשתינית, שקידמה החלטה אנטי ישראלית קיצונית באו"ם.
צעדים אלה כוללים סנקציות נגד בכירים פלשתינים, קיזוז כספי טרור והקפאת פרויקטים בכירה של בנייה פלשתינית בשטחי C, שמנוגדים להתחייבויות מפורשות שהרשות הפלשתינית נטלה על עצמה.
אנחנו הקמנו ממשלה אחרת עם מדיניות אחרת, וכולם יראו זאת גם בהמשך.
בתחום הכלכלי: בסוף השבוע קיימתי דיון ראשוני על צעדי החירום המיידיים שננקוט, עוד לפני דיוני התקציב, כדי להילחם ביוקר המחייה שמרקיע שחקים בגלל אפסות המעשה והמחדלים של הממשלה הקודמת.
שר האוצר ואני נציג צעדי חירום אלה, בזמן הקרוב ביותר.
בתחום המשפטי: שר המשפטים הציג את השלב הראשון ברפורמה שהוא מתכנן.
הטענה שרפורמה זו היא סוף הדמוקרטיה היא משוללת כל יסוד.
עד לאחרונה, רבים מכל חלקי הקשת הפוליטית הכירו בצורך להחזיר את האיזון בין שלוש הרשויות.
"יש השתלטות עויינת של אסכולת האקטיביזם השיפוטי על השיח הפוליטי ועל עולם קבלת ההחלטות בישראל" – אלה לא מילים שלי, אלא של יאיר לפיד כשהיה שר אוצר ב-2014.
"האיזון בין הרשויות צריך לכלול פסקת התגברות. המילה האחרונה היא של הכנסת, כי הכנסת מייצגת את העם" – גם אלה לא מילים שלי, אלא של שר המשפטים הקודם, גדעון סער שאמר אותם גם בשנת 2014.
האמת היא שהאיזון בין הרשויות במערכת השלטונית הופר בשני העשורים האחרונים, וביתר שאת בשנים האחרונות. זוהי תופעה חריגה שאין דומה לה בשום דמוקרטיה בעולם – לא בארה"ב, לא במערב אירופה ולא בישראל ב-50 שנותיה הראשונות.
האם ישראל ב-50 שנותיה הראשונות, לפני המהפכה האקטיביסטית, לא הייתה דמוקרטיה למופת? האם ארה"ב ומדינות מערב אירופה, שאין בהן אקטיביזם שיפוטי מרחיק לכת כמו שלנו, אינן דמוקרטיות למופת היום?
הניסיון להשיב את האיזון הנכון בין הרשויות אינו הרס הדמוקרטיה אלא חיזוק הדמוקרטיה. לכן אין ספק שצריך לעשות זאת באחריות ושיקול דעת – וכך נעשה.
שמעתי על ההצעה להקים ועדה ציבורית שתדון ברפורמה במערכת המשפט. לא זכור לי ששמעתי הצעה דומה להקים ועדה כזאת מממשלת המעבר היוצאת, כשהיא חתמה על הסכם הכניעה למסירת שטחים ונכסים כלכליים של מדינת ישראל לחיזבאללה. היא אפילו לא טרחה להביא את ההצעה לדיון בכנסת, כמתחייב בחוק – אנחנו ננהג אחרת.
הרפורמה שהציג שר המשפטים תידון בדיון מעמיק ורציני בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בו יושמעו כל הדעות בלי יוצא מן הכלל. זהו הפורום המתאים, הטבעי והחוקי לדיון מעמיק זה.
זוהי גם הזדמנות לומר דבר נוסף, אני לא יודע אם אתם ראיתם אבל אני פשוט הזדעזעתי. ראיתי בסוף השבוע כרזות שהשוו את שר המשפטים למנהיג הנאצים, דיברו על הרייך השלישי. זוהי הסתה פרועה שעברה ללא שום גינוי מצד האופוזיציה או ערוצי התקשורת המרכזיים.
יש לעצור זאת מיד, להוקיע את הדברים הללו בתוקף ובכל פה ולהתכנס לדיון רציני וענייני סביב הרפורמה, נוקב ככל שיהיה.
אני מבקש להדגיש: אנחנו קיבלנו מנדט ברור וחזק מהציבור כדי לבצע את מה שהבטחנו בבחירות, וכך נעשה. זהו מימוש רצון הבוחר, וזוהי מהות הדמוקרטיה".
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם