ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ אימן עודה, קיימה היום ישיבה מקצועית ראשונה בכנסת ה-25, בנושא פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ודו"ח סיכום שנתי של האקדמיה לשנת תשפ"ב.
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופסור דוד הראל, הסביר בראשית הדיון על הקמת האקדמיה ועל תפקידיה על פי חוק, וביניהם: ייעוץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, קידום ופיתוח פעילות מדעית וכן ייצוג המדע הישראלי במוסדות בין-לאומיים. בתוך כך, ציין הראל כי האקדמיה היא גם למדעי הרוח וגם למדעי החברה, וכוללת גם חוקרי אסלאם, משפטנים, היסטוריונים, אנשי ספרות ועוד. הוא הוסיף כי האקדמיה מונה 143 חברים וחברות, כאשר טובי אנשי המדע בישראל נבחרים לאקדמיה, לא משנה מהו מינם או מוצאם.
פרופסור הראל הזכיר כי הוועדה מגישה מדי שלוש שנים דוח על מצב המדע בישראל. בנוסף, האקדמיה הקימה ועדה רב תחומית להתמודדות עם משבר האקלים וכן ועדת היגוי בנושא ביטחון תזונתי בישראל. כמו-כן, חובר דו"ח להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל. ביחס לקשרים בינלאומיים, ציין כי ישנם הסכמי שיתוף פעולה עם למעלה מ-40 אקדמיות למדע ברחבי העולם. הראל גם הזכיר את האקדמיה הצעירה הישראלית, שהוקמה לפני 10 שנים תחת האקדמיה הלאומית הבוגרת.
"ליבת העשייה של האקדמיה שזורה בקידום מעמד המחקר, החינוך, ההשכלה, החשיבה הביקורתית והחתירה לאמת בתחומי המדע והדעת. עתידנו כמדינה מודרנית בעלת ערכים נאותים ועמוד שדרה מוסרי נשען במידה רבה על מחקרים ועל הגשתם לציבור הרחב. חברה מתוקנת לא יכולה לשרוד ללא נכסי מדע ורוח. הדברים מקבלים משנה חשיבות בימים אלה, בהם תרבות הפייק ניוז נמצאת בחברה בצורה מאוד רחבה. אני מבטיח שנמשיך ונילחם על כך שבמדע ובמחקר יהיה שוויון הזדמנויות לכל ללא הבדל דת, מגזר או שיוך פוליטי ומגדרי, ושלכל החוקרים והמרצים תהיה חירות המחשבה", אמר פרופסור הראל.
ח"כ יאסר חוג'יראת: "הסתכלתי על הדו"ח, ומטבע הדברים גם על הייצוג הערבי בגוף זה. למשל, המועצה האקדמית מורכבת משישה אנשים, ללא ייצוג ערבים. אם אתם דוגלים בשוויון – זו ההזדמנות שלכם לעשות זאת. מספר החוקרים הערבים נמצא במגמת עלייה, ואני מקווה שנצליח לראות ייצוג הולם בכל האוניברסיטאות ובכל החוגים".
ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "דווקא בוועדה הזו אנחנו יכולים להוות דוגמה לדו קיום, לכבוד הדדי, לתרבות השיח. צריך להתמקד בנושאים שיכולים לקדם את תחום החדשנות בחקלאות, האגרוטק והפודט, משבר האקלים. יש לנו פוטנציאל להיות מעצמה פורצת דרך ברמה הבינלאומית. אני מקווה שנגבש בנושאים אלו שיתוף פעולה מצד כל מפלגות הבית".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "התחום הזה של ראייה מגדרית למחקר ולמדע הוא חסר. אחד הנושאים שחשוב להכניס לוועדה, מלבד ייצוג הולם של נשים, הוא תקצוב של מחקרים שמתעסקים בנושאים של נשים – ברפואה ובנושאים אחרים. כאשר מנסים לדכא חופש ביטוי וחשיבה זה יגיע גם למחקר ולטכנולוגיה. המחקר בנוי על חופש החשיבה והספק, ואם מקבלים הכול כדבר מובן מאליו אז לא היינו מתפתחים וחוקרים ומנסים".
ח"כ יוסף עטאונה: "ועדת המדע, בשילוב עם ועדת החינוך, יכולה לחשוב על רעיונות שיכולים לקדם משמעותית את נושא המדע והמחקר בקרב החברה הערבית. יש פוטנציאל מאוד גדול. אם אנו נותנים שוויון הזדמנויות לתלמידים שלנו ומפתחים מערכת שיכולה להביא למיצוי הפוטנציאל בכל תלמיד – הם יוכלו להגיע לאקדמיה המדעית והכי רחוק שאפשר".
חברת האקדמיה לרפואה מדעית, פרופסור אפרת לוי להד: "הרופאים החוקרים זה תחום שנזנח והוא בעל חשיבות בכמה היבטים. בד"כ אנו מתחילים לבחון את השאלות המדעיות שלנו ממש ליד מיטת החולה. רופאים שהם גם חוקרים הם מורים יותר טובים לדור העתיד וגם מעלים את רמת הטיפול הקליני. הציפייה שרופא גם יעבוד במשרה מלאה וגם יעסוק במחקר היא לא מציאותית".
יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, סיכם את הדיון: "אנו זקוקים לכל אחד ואחת מכם כדי שהוועדה תצליח. יש כל כך הרבה נושאים שאי אפשר להגיע אליהם, ואני רוצה שכל אחד מהיושבים פה ירגיש שהוא בעצמו מוביל את הוועדה וכך נוכל לקדמה. בוועדה זו יש מקום לכל חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. נשאיר את הוויכוחים הפוליטיים למליאה, עד כמה שאפשר, ונירתם כדי לקדם דברים שחשובים לחברה כולה. בנוסף, נבקש לפעול להגברת הייצוג של החברה הערבית בתחומי המדעים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו