עו"ד גור בליי מהייעוץ המשפטי לוועדות הכנסת מזהיר מפני ההשלכות של חוק היועצים המשפטיים במסמך שהפיץ לחברי ועדת החוקה:

המשמעות של ההסדר המוצע היא כי הממשלה, וכל אחד משריה, הם אלו שיקבעו עבור עצמם האם פעולותיהם עומדות בדרישות הדין, וזאת כל עוד בית המשפט לא פסק בעניין.

כך למשל, שר יוכל לקבוע עבור עצמו האם פעולה שלו נעשתה בניגוד עניינים, תוך התעלמות מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה באשר לניגודי עניינים של שרים, אשר על-פי המוצע לא תחייבו כלל; השר יוכל לקבוע בעצמו האם העברת כספים לגופים המקורבים לו אישית נעשתה באופן שוויוני; השר יוכל לקבוע בעצמו אם קיים את דרישות הדין להליך מינהלי תקין, כגון מתן זכות שימוע בעת שהוא שולל היתר או רישיון מאזרח וכיו"ב.

יודגש כי ברבים מהמצבים הללו גם בית המשפט לא יוכל לתת סעד מתאים בדיעבד, בין משום שהגוף שהופלה בקבלת תקציב או הפעולה בניגוד עניינים כלל לא ייוודעו לציבור, ובין משום שעד המועד שבו בית המשפט יידרש לבחון את הפעולה הבלתי חוקית היא כבר הפכה לבלתי הפיכה, למשל משום שכספים כבר הוצאו וגורמים שונים הסתמכו עליהם.

בנסיבות אלה, מתן היתר להתנהלות מן הסוג האמור עלולה, בין היתר, לפגוע בעקרון שלטון החוק ובאמון הציבור בו; לפגוע במעמדה של "חזקת התקינות המינהלית" (החזקה הניתנת לסתירה ולפיה הרשות המינהלית פעלה כדין) ובכך להוביל להתדיינות יתר בבית המשפט; ואף עלולה להוביל לשיבוש בעבודת משרדי הממשלה במצב שבו הדרג המקצועי במשרד יידרש לפעול בהתאם להנחיית השר כשהייעוץ המשפטי סבור שמדובר בפעולה שלא כדין.

ברור כי אין הטענה שרשויות השלטון יפעלו בהכרח שלא כדין, בחוסר שוויון או בניגוד עניינים, כל הזמן, או אפילו רוב הזמן. ואולם, עצם האפשרות שלהן לעשות כן, היא שעומדת ביסוד התפיסה המחייבת עיצוב מנגנונים היכולים לאזן ולבלום את הכוח הרב המרוכז בידי רשויות אלו".