בקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר") הצטברו עד היום רק 612 מיליון דולר ממיסוי היטלי על גז ומשאבי טבע אחרים, כך אמר יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן ירום אריאב, שדיבר בוועדה לפיקוח עליה בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך.

הוא הבהיר שהקרן תשקיע את כספיה רק במדינות מפותחות בחו"ל באמצעות תעודות סל במטרה לפזר את הסיכון. מתוך הסכום הזעום הזה, הוועדה תצטרך לקבוע כיצד להקצות את כספי התשואה מהשקעות הקרן (ולא את כספי הקרן עצמה), ככל שתהיה כזו. כרגע מדובר בסכום מזערי.

ח"כ אביגדור ליברמן ציין לטובה את התשואה החיובית מההשקעות בשנה החולפת נוכח הירידות בבורסות העולם והוסיף שהשימוש בכספי התשואה עדיין מעורפל מבחינת החוק אך "בהחלט יש אוזן קשבת להמלצות הוועדה הזו". הוא הזהיר כי "כל שינוי או פגיעה בקרן על פי סעיף קואליציוני כזה או אחר יפגע בדירוג האשראי של ישראל".

החשב הכללי וחבר מועצת הקרן יהלי רוטנברג ציין שהתשואה של הקרן היא זו שעוברת לתקציב המדינה דרך הוועדה: "אתם בוועדה צריכים לדון בפרטי ההקצאה ובשאלה לאן הכסף הולך. הוועדה מתפקדת כמעין ועדת כספים לנושא זה, והשאיפה היא שהסכום ילך ויגדל במהלך השנים".

רוני הלמן, חבר מועצת הקרן וועדת הביקורת, אמר כי "הפוטנציאל שדווח עליו עד עכשיו מצד החזאים השונים מבחינת גודל הקרן היה מעל 200 מיליארד שקל. אני רוצה להזכיר שהפוטנציאל המתמטי ההסתברותי הוא הגעה לטריליון שקל וזה תלוי בהחלטת הממשלה והפוטנציאל הרבה יותר גדול מבחינת היכולת למנף משאבי טבע לשנים הבאות".

מירי סביון, משנה למנכ"ל רשות המסים, ציינה שבקרן הצטברו בשקלים 4.5 מיליארד שקל והתחזית העדכנית צופה שבעשור הקרוב ייגבו עוד 11 מיליארד דולר מרווחי גז ונפט, לא כולל משאבי טבע אחרים שאותם קשה יותר לחזות.

ו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "קבלנו מעמד של ועדה קבועה וסמכויות חקיקה, מה שמסמן כיוון אופטימי וחיובי ואני מקווה שלא נתבדה. תפקידה הוועדה בעיניי הוא בעיקר פיקוח, לראות שהדברים קורים נכון, שהכסף מושקע בצורה נכונה והרווחים עוברים בצורה נכונה.

"ועדת האיתור עשתה עבודה טובה ובחרה אנשי מקצוע נפלאים. ביחס לפירות הקרן, צריך לחשוב איך אנו משתמשים בהם לטובת עתיד ילדינו, שמתחיל בחינוך. זה יהיה המוקד בוועדה ונרצה מאוד לקדם דברים שקשורים בחינוך. יש הרבה אתגרים בדור הזה, ועוד נעסוק בכך בהמשך במסגרת ישיבותיה של הוועדה".