מחקר מראה כי ועדת החוקה היא הופעה של שחקן אחד.

בישראל היום מדווחים כי החוקרות ד"ר רונית לוין שנור, וד"ר רננה קידר, טוענות כי "יו"ר הוועדה משתלט על זכות הדיבור", וכי הוא מדבר 35% מהזמן בוועדה שהוא מנהל.

השתיים הפעילו אלגוריתם על 17 שעות דיונים בוועדה ונראה כי בדיונים שהתקיימו בתאריכים 23-22.01 (אותם החרימו ח"כים מהאופוזיציה), דיבר היו"ר רוטמן כ-40% מהזמן ואילו ביתר הדיונים דיבר כ-30% הזמן.

כאשר הוחלף ביו"ר אחר המצב השתנה: בשלוש ישיבות הוחלף רוטמן בידי ח"כ משה סעדה שדיבר כ-17% מהזמן בממוצע ופעם אחת על ידי ח"כ יצחק פינדרוס שדיבר רק 5% מהזמן.

כאשר בוחנים את סך הדיונים, עולה שחברי האופוזיציה מדברים 26% מזמן (1.6% כל אחד) הוועדה בעוד חברי הקואליציה מדברים 32%, מרבית הזמן היו"ר רוטמן בעצמו. החוקרות מעירות: כי הנתון "משקף את הסיפור הפוליטי: הקואליציה מדברת בקול אחד – מילולית – קולו של רוטמן, ואילו האופוזיציה מפוצלת בין דוברים רבים, שאיש מהם אינו זוכה להציג עמדה סדורה מול הוועדה ובוודאי שכקבוצה קולם אינו מגובש".

בכל הנוגע להשמעת עמדת המשפטנים המומחים, לפי הנתונים, רוטמן מתנהל באיזון. בסך כל הדיונים הוא אפשר למשפטנים המתנגדים לרפורמה לדבר 18% מהזמן, בעוד למומחים תומכים 8%. זה לא כולל עובדי הציבור שקיבלו 5% מזמן הדיבור הכולל, ולמעשה גם הם מתנגדים לרפורמה.

יו"ר שמחה רוטמן הגיב לכתבה בהשתלטות עליה ומסר: "מדובר בבדיקה מוטה שלקחה 7 ימי דיונים שנבחרו בצורה מגמתית שחלקם הוקדשו לנאומי פתיחה או להצגת הצעת החוק. יו"ר הוועדה חה"כ רוטמן מדבר בוועדה בשלושה כובעים: גם כמציע טיוטת הצעת החוק, גם כיו"ר הוועדה המנהל את הדיון, וגם בחלק מהמקרים, כמו למשל כשהציג את כל התיקונים לחוק יסוד הכנסת שנחקקו בתחולה מיידית, כגורם מומחה שעשה בדיקה עצמאית. בתוך כך בימי הדיונים השגרתיים ניתן זמן רב יותר משמעותית לדוברים המתנגדים לרפורמה. זה עולה גם מהגרף שככל שנמשכים הדיונים המספרים המסכמים את זמן הדיבור של חה"כ רוטמן הולכים ויורדים. כאמור, המחקר המוטה גם לא מבחין בין זמן דיבור ניהולי (קריאות לסדר ונסיונות עיקשים להשתיק את חברי הכנסת המתפרצים לדברי המומחים שהוזמנו לוועדה, שהם כמוזכר, ברובם מהצד המתנגד לרפורמה) לבין זמן דיבור מהותי: כך לדוגמא חבר הכנסת משה סעדה שניהל את הוועדה אך לא תפקד כמציע החוק או כמומחה שערך בדיקות עצמאיות של המידע המוצג, דיבר פרק זמן משמעותי, שהוקדש בעיקרו לניהול הוועדה וחלוקת זמני הדיבור. בנוסף, המחקר לא בדק האם היקף הדיבור של יו"ר הוועדה בדיונים חריג בהשוואה ליושבי ראש קודמים בוועדת החוקה. ועדיין, למרות כל ההטיות הללו של המחקר, לא ניתן לטשטש את האמת הברורה: בוועדת החוקה בראשות חה"כ שמחה רוטמן ניתן זמן דיון רב יותר למתנגדי הרפורמה מאשר לתומכיה".