בעקבות דבריו של המשנה ליועמשית למשפט בינלאומי, ד"ר גיל-עד נועם, על כך שרבות מההצעות שנדונות בימים אלו במישור המשפטי עלולות לפגוע בתפיסה הבינלאומית של המערכת המשפטית כעצמאית וא-פוליטית, וכך לפגוע בהגנה של ישראל מפני תביעות בינלאומיות,
ח"כ סגלוביץ דורש לקיים דיון סגור בנושא.

בעקבות דבריו של המשנה ליועמשית למשפט בינלאומי, ד"ר גיל-עד נועם, על כך שרבות מההצעות שנדונות בימים אלו במישור המשפטי עלולות לפגוע בתפיסה הבינלאומית של המערכת המשפטית כעצמאית וא-פוליטית, דבר שלדבריו מהווה כיפת ברזל מפני תביעות בינלאומיות,
ח"כ סגלוביץ דורש לקיים דיון סגור בנושא: pic.twitter.com/hWuYz357u3

— Noa Shpigel (@NoaShpigel) February 12, 2023

המשנה ליועמ"שית לעניין משפט בין-לאומי, ד"ר גיל-עד נועם אמר כי "חשוב להדגיש שבכל מה שקשור להשפעה בזירה המשפטית הבינ"ל לא נכון יהיה להצביע על שינוי חקיקה מסוים כגורר בהכרח תוצאה מסוימת. רבות מההצעות שנדונות בימים אלו ובהן זו הנוגעת להרכב הוועדה לבחירת שופטים עלולות לפגוע בתפיסה של המערכת המשפט הישראלית בזירה הבינ"ל כעצמאית, מקצועית וא-פוליטית. במשפט הבינלאומי יש עקרונות יסוד של משלימות ושיוריות. משמעותם היא שככלל מערכות משפט זרות ובתמי משפט בינלאומיים יימנעו מהתערבות כאשר מערכות האכיפה והמערכות המדינתיות יכולות לתת מענה לטענות בדבר הפרות של הדין הבינלאומי. תנאי הכרחי לכך הוא מתן מענה נטול פניות ואפקטיבי. לכן, מערכת משפט מדינתית שנתפסת כעצמאית ומקצועית בין השאר ביכולת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הרשות המבצעת והמחוקקת, גם בנושאים ביטחוניים רגישים, מהווה חסם משמעותי ביותר מפני התערבות חיצונית.

המערכה המשפטית מדינית מלווה אותנו אולי קצת יותר מ-20 שנה. לאורך התקופה הזו, מערכת המשפט הישראלית היוותה כיפת ברזל מקצועית שהגנה על ישראל מפני יוזמות להליכים בבתי משפט זרים נגד המדינה ונגד מי שמילאו תפקידים רשמיים בשמה של המדינה. במסגרת זו, ההתמודדות שלנו נשענה על היכולת שלנו להציג את עצמאותה של מערכת המשפט בהתמודדותה עם טענות להפרות הדין הבינלאומי בהקשר של צה"ל וגופי הביטחון, כאשר זו נסמכת על שלושה רבדים: הרובד הראשון הוא מערכת המשפט הצבאית, השני – הייעוץ המשפטי לממשלה והשלישי – הפיקוח השיפוטי של בג"ץ ובתי המשפט. בפרט, בג"ץ נתפס בזירה הבינלאומית כמוסד מקצועי ועצמאי. בג"ץ מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות גופי הביטחון גם בנושאים רגישים ביותר.

היוקרה של בג"ץ ושל מערכת המשפט הישראלית סייעה לנו רבות בהתמודדות עם יוזמות להביא להליכים נגד ישראל ובכירה בבית הדין הבינלאומי בהאג, בבית הדין הבינלאומי לצדק, בהליכים פליליים במדינות זרות ובמהלכים נוספים בשורה של פורומים בינלאומיים. לא על הכול אפשר לפרט בדיון פומבי שכזה.

אינני סבור שבהכרח רפורמה כזו או אחרת תוביל לתוצאה כזו או אחרת בזירה הבינ"ל, יש מקום לשקול את מערך היחסים והשיקול בין הרשויות אולם ההסדרים המוצעים מסירים בלמים מהכנסת ומהממשלה, ומצמצמים את היקף הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת והמחוקקת. לפיכך, יש בהם כדי לשנות את תפיסת המערכת המשפטית כמקצועית, עצמאית וכא-פוליטית. הדבר עלול להשליך על יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי המערכה המשפטית הבינלאומית. הערכה מדויקת יותר של ההשלכות תלויה ברכיבים ובהיקף השינויים שיוחלט לאמץ, ובהחלט יש לתת את הדעת להיבט חשוב זה.

ההתמודדות במערכה המשפטית-מדינית אינה מצומצמת להגנה על בכירים ישראלים וחופש התנועה שלהם, מדובר במיצובה של ישראל בזירה הבינ"ל שממנו נגזרים אינטרסים של ביטחון לאומי מהמעלה הראשונה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): ביקשתי התייחסות ספציפית לנושאים האלו במיוחד בהקשר הבינלאומי כי אני תוהה כיצד עקרון המשלימות והדברים החשובים שהזכרת ייפגעו אם המדינה תמנה שופטים על ידי הרוב הקואליציוני כמו הרבה מדינות בעולם, וכיצד ייפגעו אם המדינה תקבע שחוקי היסוד שלה הם נורמה עליונה ושלא ניתנים לביטול על ידי בית המשפט. האם שינוי של שני הדברים האלו יהפוך את מערכת המשפט בישראל לנכה או פגומה שיש בה פגיעה בעיקרון המשלימות?

ח"כ גלעד קריב (העבודה): האם לשיטתך קיומו של דיון חסוי הוא דבר שנחוץ לנו לפני התחלת הצבעות בכדי להבין את התמונה המלאה? האם למיטב ידיעתך ההשלכות האפשריות שהצגת את חלקן נדונות בפרקליטות הצבאית? האם הדברים הובאו בפני המטה הכללי? האם יתר גורמי הביטחון ובראשם השב"כ נדרשו לסוגיה הזו?

ח"כ אפרת רייטן (העבודה): האם חוות הדעת שלך שנשמעה פה היא כתובה והאם הועברה לגורמים בכנסת ובממשלה וקיבלתם התייחסויות לגביה?

בתגובה לשאלות, ענה המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל-עד נועם: לגבי חוות דעת כתובה – אפנה אתכם לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה בהתייחס להצעת שר המשפטים לוין. יש בה התייחסות קצרה להיבטי ההשפעה בזירה המערכה המשפטית הבינ"ל והיא מזמינה לקיים דיון עומק בכלל הסוגיות שהצבנו שם. לגבי סוגית שינוי שיטת בחירת השופטים וחוקי יסוד – התייחסתי באופן הפומבי ואמרתי שיש בכדי לפגוע בעצמאות או בתפיסת העצמאות של הרשות השופטת אל מול הרשויות האחרות. גזירת המסקנות הספציפיות בהקשר הזה זה לא משהו שאני יכול וזה לא נכון להיעשות באופן פומבי.

עקרון המשלימות והשיוריות שהתפתחו בשלושה העשורים האחרונים במשב"ל הוא מורכב. יש להבין את הדבר הזה על רקע האינטרסים של מדינת ישראל. אנחנו נותנים ייעוץ משפטי לממשלה ומספקים הגנה משפטית למדינת ישראל בכל המקומות האלו. זו ההתייחסות הפומבית שניתן לתת. באופן כללי, הנושא הזה הוא בליבת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כל הממשלות והדרג הבכיר בכל שנותיו מודעים היטב לחשיבות הנושא. צריכים לתת לנושאים האלו משקל במסגרת השינויים על רקע ההיקף והעוצמות של הדברים.

ח"כ גדי אייזנקוט (המחנה הממלכתי): "אני מניח שאם היה דיון מקצועי רציני ממלכתי, על הרפורמה לתיקונים במערכת המשפט, היה אפשר למצוא לא מעט קווי הסכמה. אני מבקש להתמקד במשפט בתחום הביטחון הלאומי. אם מסתכלים על הכותרת מישיבת הממשלה לפיה שר אומר שמטפלים ברפורמה המשפטית ולא ברצועת עזה, זה אירוע חמור מאוד ומעיד על בלבול ואובדן דרך. זו חובתה הבסיסית של המדינה להגן על חיי האזרחים. *אנחנו נמצאים בתקופה הנפיצה והמסוכנת ביותר ב-20 השנים האחרונות לפי רוב גורמי הערכה רציניים. התמודדתי עם אתגרים ביטחוניים וראיתי מקרוב עד כמה ההערכה והיוקרה של בימ"ש עליון עומדים לימין צה"ל ועומדים פה אנשים שייצגו אותנו במציאות מאוד מורכבת, ומי שרוצה לחזור לפרטים, ילך לוויקיפדיה לאסטרטגיית הדאחיה, לאינתיפאדה השנייה בה פיקדתי על יו"ש, לטרור הסכינים וצעדות השיבה בה הופעל כוח רב בלית ברירה.

ב-2018, ראיתי מקרוב מה שאזרחי העולם וישראל ראו – צעדות שיבה תמימות לכאורה ברצועת עזה. בפועל בכל צעדה כזו היו עשרות חמושים עם אקדחים שרצו לחדור לישראל לבצע חטיפה ופיגועי הרג. הפעלנו שם כוח רב, היו כאלה שעתרו לבג"ץ מחוסר הבנה וידע של המודיעין האינטימי. קיבלנו כיפת ברזל והגנה מידית, כמו שראיתי ב-20 השנים שהייתי במטה הכללי מ99' עד 2019, שניתן גיבוי.

בהתייחסו לנוהל שכן אמר: "בתקופתי כמפקד יו"ש, בג"ץ החליט בניגוד לדעתי המקצועית, אותה הבעתי-שעד כמה שהנוהל נראה בעייתי הוא יותר אפקטיבי ומביא לפחות נפגעים והרס, אבל בג"ץ החליט אחרת קיבלנו את זה וידענו לכבד את זה ומצאנו חלופה שידעה לענות והביאה ליותר הפעלת כוח בטווח הקרוב. עובדתית במקום להביא מישהו שמשפיע על מישהו שמתבצר עם נשק ולקרוא לו להניח נשק נאלצנו לכרוז וכשכרזנו ירו חזרה ונאלצנו להפעיל הרבה יותר כוח. אני לא זוכר שבעקבות נוהל כזה נפגעו חיילים ואפשר לראות את האפקטיביות גם היום.

אמרתי גם בזמן אמת, כשאמרו שחיילים פוחדים יותר מהפצמ"ר מאשר מסינואר – שזה קשקוש מוחלט. חשבתי שבסופו של דבר אנחנו צבא שמפעיל הרבה כוח להגן על האזרחים שלנו ויש להפעיל את הכוח הזה בחדות, במקצועיות ונחישות אך גם ברמה מוסרית ערכית שתפגע בכמה שפחות חפים מפשע.

במציאות הטעונה הזו, האירוע של הרפורמה המשפטית כבר אינו הנושא, יש פה אירוע מכונן בחברה הישראלית דבר המחייב שיקול דעת מעמיק מאוד בבואנו לטפל ברפורמה המשפטית, ועלינו להבין שיש פה השפעה על החוסן הלאומי של מדינת ישראל במציאות מאוד מורכבת שבה ייתכן לא מתוך איומים והפחדות נידרש לקחת החלטות קשות שיחייבו בשעה קשה ערבות הדדית, סולידריות והבנה של כל אזרח ישראלי שנעשה המקסימום כדי לא להגיע למצבים מסכני חיי אדם. מהניסיון שלי, המרכיב החשוב ביותר, ואני מעריך פלטפורמות אוויריות ויבשתיות- הרוח וההסכמה הלאומית והסולידריות וההבנה היא המרכיב החוב ביותר בעוצמה".

"ההסכמה הלאומית והסולידריות הן המרכיב החשוב ביותר בעוצמה" – כך אמר ח''כ @eisenkotgadi על הרפורמה המשפטית@Kachollavan19 pic.twitter.com/weKRTnTz7u

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) February 12, 2023