הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להחיל רציפות על הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המבוססת על עבודת מטה מקצועית ממושכת, שהחלה טרם פקיעתם של ההסדרים הקודמים בחוק ב-31 בדצמבר 2019.

הצעת החוק מבקשת לתמרץ פעילות רצויה ולתקן עיוותי שוק בהתייחס לחברות הייטק בשלבים השונים למסלול התפתחותן, תוך מיקוד בעידוד צמיחה והתרחבות בישראל, במטרה "ליישר" את הסביבה הרגולטורית בהשוואה למדינות הייחוס של חברות הייטק. זאת, על ידי מתן מענה לצרכי המימון ולעיוותי המיסוי המשפיעים על קבלת ההחלטות של חברות הייטק בשלבים שונים, משלב ההנבטה עד לשלב ההתבססות כחברה שלמה.

סמוטריץ' בחודש דצמבר האחרון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הרכיב המרכזי בחוק מעודד חברות הייטק המבצעות רכישות של חברות אחרות, לרכז את הפעילות של החברה הממוזגת בישראל. כדי להתרחב חברות הייטק מבצעות רכישות של חברות נוספות, ורכישות אלה טומנות בחובן סיכון להיקף הפעילות עתידות בישראל.

רכיב נוסף בחוק מבקש לגוון את אפשרויות המימון העומדות בפני חברות הייטק בישראל, ומאפשר לחברות הייטק לבחור באפיק החוב כחלופה לאפיק ההשקעה ההונית. למעשה, רכיב זה משכלל את שוק החוב להייטק בישראל.

רכיב שלישי בחוק נועד לעודד השקעה בחברת הזנק בשלבים ראשוניים, מה שמכונה השקעת Pre-seed או Seed. מיזמים בשלבים ראשוניים מאופיינים בסיכון גבוה ביותר למשקיעים בהם. על-רקע סיכון זה, ועל רקע הגידול בסכומי הגיוס הדרושים להקמת סטארט-אפ, רכיב זה מבקש לתמוך בהקמתם של מיזמים חדשים.

סמוטריץ': "קמפיין לחוד ומציאות לחוד. מדינת ישראל תמשיך לפרוח ולהוביל בעולם ההייטק וכממשלה נעשה כל מה שצריך כדי לסייע. חוק האנג'לים יעזור למדינת ישראל להמשיך את תנופת הסטארט-אפ ויהווה עבור יזמים בישראל כר פורה להתבוססות אחרי השלבים הראשונים של הסטארט-אפ. ישראל הייתה ותמשיך להיות "סטארט אפ ניישן" ותפקידה של הממשלה לייצר את התנאים הנוחים ביותר לחברות ההזנק ולחברות המתבגרות לפרוח בישראל".