על רקע רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה, קיימה היום ועדת הכספים של הכנסת דיון בנושא המוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידות אדמה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון ואמר: "כולנו מתפללים שזה לא יקרה, אבל צריך להיות מוכנים לדבר הנורא הזה, אנחנו רואים מה קורה בטורקיה וסוריה. מדובר באסון בסדר גודל מאוד משמעותי, אני מבין שהממשלה הקימה את ועדת השרים למוכנות העורף, הקציבה לזה כסף. נרצה לדעת האם יש תקציב לנושא והאם יש תהליך שאמור להתקיים".

אסף וקסלר, נציג משרד האוצר אמר: "התחדשות העירונית היא הפתרון היסודי והמרכזי של הנושא הזה. בשבע השנים האחרונות הוקצו כ-2 מיליארד שקל להתחדשות עירונית, מניעת קריסת מבנים. ב-22 הוקצו 300-400 מיליון שקל לכל העולם של התחדשות עירונית.

"היו הסכמי גג לעידוד התחדשות ב-12 רשויות, יש כ-50 מיליון ₪ לחיזוק מבנים מסוכנים במשרד הבינוי והשיכון, תוקצבו גם הליכים של תכנון, בכ-200 מיליון שקל תוקצבו בשנים האחרונות מנהלות ברשויות המקומיות המייעצות לציבור כדאי לקדם התחדשות עירונית".

גפני העיר: "אני שואל אם יש תקצוב מיוחד לנושא של רעידות אדמה, התחדשות עירונית קיימת בלי קשר. מה יעשה אותו אדם שלא בתוך התוכניות האלה? מה עושים עם אותם אנשים שמעבדים את דירתם, את כל רכושם?".

וקסלר: "לטובת חיזוק מבנים במשרד השיכון יש בערך 50 מיליון שקל לנושא, כל משרד משקיע תקציב נוסף לחיזוק מבנים שבבעלותו. זה משתנה משנה לשנה, מדובר בעשרות מיליוני שקלים על כל משרדי הממשלה שמוקצים לנושא בשנה".

"הממשלה נערכת, גם כל משרד בפני עצמו, וגם במספר אירועים מתכללים. במשרד הביטחון יש מי שמתכלל את הראייה האסטרטגית, מלבד זה יש מספר צוותים במשרד רה"מ שקמו מתוקף מס' החלטות ממשלה, שמבצעים הערכות בסוגיות שונות בהן ביטוח וחיזוק מבנים, מעבר לזה יש את ההתחדשות העירונית, במשרד השיכון יש חיזוק מבנים אזרחי, ולצד זה אנחנו נמצאים לקראת תקציב מדינה".
גפני הקשה: "מתרחשת רעידת אדמה, יש הרבה מאוד משפחות שנפגעות כלכלית, אין להן קורת גג, אין להן כלום, בחוסר כל. מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה. בסה"כ מדובר על זה שיצטרכו תקציב מיוחד, ואתה מוביל אותי לכל מיני החלטות שלא נוגעות לדיון, על סכומים מזעריים. מה עושים עם עשרות ומאות אלפים שנותרים ללא קורת גג? יש כסף לנושא הזה?"

וקסלר ענה: "אין לי תשובה לדבר הזה. תקציב המדינה מנוהל כך שאנחנו מנהלים סיכונים, הרבה פעמים פוגשים אותנו אירועים ואנחנו מוצאים את התקציב, אין תקציב שחונה, כמו שהקורונה פגשה אותנו ופתחנו קופסאות קורונה".

אוהד מעודי, סגן יו"ר רשות שוק ההון אמר: "בנוגע להיקף הכיסוי הביטוחי של האוכלוסייה, מצבה של מדינת ישראל יחסית למדינות ה-oecd, הוא טוב, באזור 65 אחוז ממשקי הבית זה שיעור הביטוח בארץ.

עוד ציין מעודי כי לא כל הרשויות המקומיות מבוטחות מפני רעידת אדמה. במשרד הפנים ציינו כי הפרמיות מאוד גבוהות לכן חלק מהרשויות לא מבוטחות. נציגי השלטון המקומי ציינו כי הרשויות רוצות בביטוח, אך בשל כשל ביטוחי, חברות הביטוח מסרבות לבטח רשויות. ברשות שוק ההון הסבירו כי הקושי נובע מחשש של תביעות אחריות נגד הרשויות, בגין פגיעות פיזיות באזרחים.

סמנכ"ל משרד הבריאות אורי גולדשטיין אמר: "הפער הכלכלי בפינוי בתי חולים החוצה בעת רעידת אדמה  קטן יחסית, ועומד על כ-10 מיליון ₪. גם בנושא של חיזוק מערכות לא סטרוקטורליות, דוגמת צינורי גז וגנרטורים, מדובר גם כן בסכומים "לא גבוהים", אך בכל הנוגע למבנים עצמם 'מדובר במאות מיליונים עד מיליארדים' כדי לחזקם בפני רעידות אדמה".