ועדת החוץ והביטחון החלה היום (חמישי) את דיוני ההכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג-2022, של ח"כ יולי אדלשטיין וקבוצת חברי כנסת, ושל הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג-2023, של ח"כ לימור סון הר מלך.

אדלשטיין בדיון של ועדת החוץ והביטחון, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין –

הצעת החוק באה לבטל את ההכרזה של שטח צבאי סגור בצפון השומרון במסגרת החוק מ-2005, ולאפשר כניסת ישראלים מחדש. אנחנו גם נמצא את הניסוח להבהיר שאין בהצעת החוק לבטל משהו בהקשרים של גוש קטיף והפינוי מרצועת עזה. הצעת החוק גם לא עוסקת פרטנית ביישוב כזה או אחר, ולא מכשירה שום תכנית בניה. חשוב לי להבהיר, כדי שלא לאכזב אף אזרח שעוקב אחרינו – הצעת החוק לא אומרת שמי שהתגורר ביישובים בצפון השומרון יוכל כעת לחזור לשם. היא גם לא תאפשר לפתוח מחדש את הדיון על מעמד הקרקע ובוודאי לא תאפשר לפתוח מחדש דרישה על פיצויים לגבי הקרקע. הצעת החוק כן תחזיר את הקרקע להיות ככל חלק אחר בשטחי C עם מעמד המדינה והרשות המקומית לגבי הקרקעות.

הדבר הכי נורא שיכול לצאת תחת ידינו כוועדה הוא חוק שיעבור בשלוש קריאות, מבלי שהתעמקנו ושמנו לב לכל הפרטים הקטנים. אני שואף לפשט את הדברים ולא לסבך אותם, ומשום כך אנו נדקדק בפרטים, נקשיב לייעוץ המשפטי מכל המשרדים, לגורמי המקצוע, לרשויות המקומיות ולגורמי הציבור הרלוונטיים על מנת לשפר הדברים.

דיון של ועדת החוץ והביטחון, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ גלעד קריב –

חייב להתקיים כאן דיון רציני, ולכן כתבתי כבר אתמול ליו"ר הוועדה וביקשתי כי נקבל לידינו חוות דעת ממשרד הביטחון, צה"ל, שב"כ, משרד החוץ והמל"ל, הן לנושא מעמד הקרקע והן לנושא ההשלכות הביטחוניות והמדיניות של השלכות הצעת החוק. אי אפשר להגיד שבלי התיישבות אין ביטחון, מבלי לשאול מה תעשה פתיחת השטח לסד"כ של צה"ל ביו"ש ועל חשבון אילו משימות זה יבוא. אי אפשר לנהל דיון כזה בלי שהשב"כ יסביר את המשמעות של החוק בתקופה כה נפיצה. אי אפשר לקיים דיון בלי חוות דעת משפטית על מעמד הקרקע בשטח.