ועדת הבריאות של הכנסת קיימה הבוקר דיון בנושא שמירה על צנעת הפרט של מטופלים במערכת הבריאות. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אוריאל בוסו: "צילום של מטופלים מתבצע לעיתים לצרכי התייעצות מקצועית או התמקצעות. ההוראות ברורות: הצילום אמור להתבצע רק אם יש סיבה ראויה לתעד את המפגש הרפואי, וגם אז יש ליידע ולקבל את הסכמתו של המטופל. עם זאת, לאחרונה נחשפנו גם למקרים אחרים ומטרידים של אנשי צוות שמצטלמים עם מטופלים מורדמים ללא ידיעתם או הסכמתם ולשימוש באותן תמונות גם לצרכים אחרים. המקרים האלה הם מקרי קצה חמורים ביותר אל מול מרבית צוותי הרפואה שעושים את עבודתם בצורה נאמנה ומקצועיות, אבל אין להתייחס לכך באדישות. על כולנו לפעול יחד כדי לוודא שהזכות לפרטיות וצנעת הפרטי ישמרו בכל מרפאה, חדר ניתוח וחדר טיפולים, זוהי זכות יסודית בסיסית של כל אדם ואי אפשר לקבל כל זילות או פגיעה בכך".

טליה בן אבי שטיינברג,הממונה לשוויון המגדרי ויועצת לענייני נשים במשרד הבריאות: "המסגרת הנורמטיבית קיימת אבל זה לא מספיק, כי התופעה עדיין מתרחשת. בראשית חודש פברואר הפיץ מנכ"ל המשרד מכתב בו הוא מבקש מכלל המנהלים במשרד הבריאות לטפל בתופעה בכל האמצעים האפשריים ובחומרה. בנוסף, *בכוונתנו להקים צוות עבודה בשיתוף הלשכה האתית של ההסתדרות הרפואית ובו נעדכן את אמות המידה, ונבחן מה אפשר לעשות מעבר בתוך שלושה חודשים. בין היתר נלך למהלך של העלאת מודעות במרכזים רפואיים ובקופות החולים ונציב שילוט שיסביר את הכללים הן לצוותים הרפואיים והן למטופלים עצמם, שידעו שהם לא חייבים להסכים לצילום".

ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות אמר: "צריכה להיות חובה להחתים על הסכמה וגם על פרסום. זה דבר אחד לצלם לשם טיפול או התמקצעות ודבר אחר לפרסם את הצילום לשם פרסום של בעל המקצוע. ההסתדרות הרפואית כבר הוציאה מכתבי אזהרה לאנשי רפואה שהיו מעורבים במקרים מהסוג הזה. אם אותם אנשים יחזרו לסורם וימשיכו לפרסם תפקידינו לבדוק אם זה עובר את הרף של התנהגות בלתי הולמת של רופא על פי פקודת הרופאים ניתן להעמיד אותם להליכים משמעתיים ואנחנו נעשה לא נבחל בזה. במקביל חשובה גם פעילות של הסברה והעלאת מודעות כי בחלק מהמקרים רופאים אמרו שלא היו מודעים והסירו".

ח"כ חילי טרופר אמר: "גם אני עברתי פרוצדורה רפואית והמחשבה שמישהו בתוך החדר היה מצלם ללא הסכמה מעוררת בחילה בעיני. ברור שאלו מקרי קצה שאינם מייצגים את רוב צוותי הרפואה אבל אל מול אלה שכן אחראים לתופעה הזאת חייבים לפעול והמטרה היא לצאת מפה ולעצור את הדבר הזה".

יעל שרר, מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית: "מצער לראות אירועים של צילומים המוניים של צוותים רפואיים בניתוחים מורכבים כמו השתלות, מעל גופו של המטופל המורדם. זה לא סטרילי, לא בטיחותי ולא ראוי גם אם המטופל לא מזוהה. התיעוד הרפואי לא נועד לפרסומות לרופא או לפוסטים בפייסבוק ובאינסטגרם. גם אם המטופל הסכים זה לא ראוי. העובדה היא שבבתי חולים פסיכיאטריים או גריאטריים זה לא קורה, כי כנראה ששם מבינים שלא ראוי להצטלם על רקע המטופלים כאילו היו תפאורה. העברנו מאות מקרים למשרד הבריאות וזה לא הכל. בחלק טיפלנו ישירות מול בתי החולים, במרפאות והמכונים הפרטיים זה יותר מורכב כי אין מבנה היררכי ומנהל שניתן לפנות אליו והרבה מהמקרים מגיעים דווקא משם. גם כשהצילום מתבצע לצרכי התייעצות רפואית, קורה שתמונות דולפות כי זה לא מאובטח. מבחינתינו צריך להיות כלל ברור שאסור לצלם בחדרי טיפולים וניתוחים. אם עולה צורך רפואי צריך לקבל הסכמה מגורם רפואי מוגדר. המטופל ייודע כשיוכל והתמונה לא תופץ גם אם לצורך לימודי ללא הסכמתו".

עו"ד נעמה גורני לר, הרשות הגנת הפרטיות: "אין חולק שאלה אירועים חמורים. במקרים רבים אין כלל סוגיה של הסכמה כי מדובר בחסרי ישע ששוכבים ומורדמים. אלינו לא הגיעו תלונות אבל היה מקרה שבו אנחנו פנינו למרכז רפואי מסוים בעקבות תמונות שראינו וזכינו לשיתוף פעולה והתחייבות שהמקרה לא יחזור. כשמוחקים תמונות מטלפון נייד זה לא תמיד נמחק מהענן ולכן צריך להימנע מראש מהצילומים בפלטפורמה שהיא לא מאובטחת ואולי לדאוג שיהיה אמצעי ייעודי אחר עם אבטחת מידע מספקת. נפעל ביחד משרדי הממשלה והגופים התומכים למציאת פתרונות".

עו"ד ערגת כל צפון , ההסתדרות הרפואית: "ברירת המחדל היא שאסור לצלם מטופלים. בנוסף נדרשת הסכמה ברורה בכתב לצלם או להקליט ונדרש להבהיר שהטיפול המיטבי יינתן בכל מקרה, גם אם יסרב. קיבלנו מספר פניות על הפרות והוצאנו מכתבים לכל המוקדים בדרישה שיסירו ויחדלו מהפרסומים האלה. אנחנו נהיה חלק פעיל בצוות שיקים משרד הבריאות לקידום פתרונות נוספים".

גלית נויפלד, קרן בריאה: אותי צילמו אותי במהלך פרוצדורה רפואית בשיניים בלי רשותי ואחר כך גיליתי שמשתמשים בזה להוראת של רפאות שיניים וביעני זה פוגעני מאוד. אני איבדתי את האמון ברופא הזה ולא הלכתי אליו שוב. מגיעות אלינו פניות רבות של נשים שלעיתים אפילו נמנעות מללכת להליכים רפואיים בגלל החשש הזה ועלולות להיות לכך השלכות רפואיות".

מיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "אלינו הגיעו פניות שלא עוסקות בצילומים, אלא בפרקטיקות כמו ללעוג למטופלים מורדמים או לדבר במונחים שהמטופלים לא מבינים במטרה ללעוג להם".

בתום הדיון קרא יו"ר הוועדה ח"כ בוסו לכלל המנהלים במוסדות הרפואה לחדד את הנהלים בתחום שמירה על פרטיותם של המטופלים וביקש לקבל עדכון מפעילות הוועדה שיקים משרד הבריאות לקידום הנושא.