מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק החמץ", הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) (הסדרים לעניין מזון בבית חולים בחג הפסח), התשפ"ג–2023 של ח"כ אוריאל בוסו וקבוצת חברי כנסת. 48 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 43 שהתנגדו.

"אנחנו מדינה יהודית שהזהות היהודית שלה נמצאת בקרבה ופועמת אלפי שנים. אנחנו כאן במדינת היהודים ולא בשום מקום אחר בעולם, בגלל ובזכות האמונה והזהות שלנו" – השרה @iditsilman על "חוק החמץ"@Likud_Party pic.twitter.com/vkGjRUg01N

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) March 28, 2023

מוצע לקבוע כי מנהל בתי חולים יהיה רשאי לקבוע ההוראות בדבר הגבלה או איסור של הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, הנדרשות לשם שמירת כשרות בחג הפסח. זאת לאחר ששקל חלופות אחרות ובהתחשב בזכויות המטופלים ובצורכיהם.

עוד מוצע לקבוע כי ההוראות יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים וכי בבית החולים יוצבו שלטים בנושא. מנהל בית החולים יהיה רשאי להסמיך עובד לשם יידוע על ההוראות. מוצע להבהיר כי הוראות הסדר זה אינן גורעות מהוראות כל דין הנוגע לכשרות המזון.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי ההסדר המוצע נועד לתת מענה על פסיקת בית המשפט העליון מאפריל 2020 לפיה: "מגבלות שהוטלו על הכנסת מזון לבתי החולים בפסח הוטלו ללא מקור הסמכה בדין, ועל כן הורה על בטלותן. בפסק הדין נקבע כי האיסור הגורף להכניס מזון לשטח בית החולים בימות הפסח שולל ממאושפז הנמצא בעל כורחו בבית החולים ואינו מקיים את מצוות הדת היהודית לסעוד את ליבו בדל"ת אמות המרחב האישי שהוקצה לו, בהתאם לרצונו החופשי, וכך גורם לפגיעה באוטונומיה האישית שלו כפרט, שנגזרת מכבוד האדם ומההכרה בערך האדם ובהיותו בן חורין, ומאחר שמדובר במגבלות שביסודן טעמים דתיים – גם בחופש מדת.

עוד נפסק כי על בתי החולים לאפשר הכנסת מזון (לרבות חמץ) לשטחיהם בתקופת חג הפסח, תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש מטעם בית החולים. בית המשפט השעה את מתן הסעד בעשרה חודשים כדי לאפשר לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית לישראל להיערך למציאת פתרון שיהלום את הקביעות בפסק הדין ולקבוע תיקוני חקיקה ככל שהדבר יידרש".

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בנאום במליאה על חוק החמץ:

"בדרך כלל כשכנסת ישראל מחוקקת חוק היא שואלת את עצמה איך בדיוק הוא יתרגם את עצמו לעולם האמיתי, לא תמיד אנחנו יודעים, אנחנו מחוקקים ואחר כך החוקים מקבלים תקנות. בחיים האמיתיים אתה לא יודע איך זה בדיוק יעבוד. בחוק הזה – אנחנו יודעים בדיוק איך הוא ייראה בעולם האמיתי כי כבר עברנו את זה, בשנת 1985.

מדינת ישראל כולה תמיד שמרה מאוד בקפידה. חילונים, דתיים, מסורתיים, חרדים. כולם שמרו על זה שהפסח יהיה כשר ולא יהיה חמץ בפסח. אנשים, גם המשפחות הכי חילוניות הגעילו כלים לקראת הפסח והיה ברור מאוד שזה חג שמכנס את כולם לאיזה מקום של אהבת ישראל ואהבת היהדות.

ואז ב-1986 עבר חוק החמץ הראשון, שגם עליו אמרו כל מה שנאמר פה היום, שזה רק טכני ושזה רק לרשויות שמעוניינות. באותה שנה בפעם הראשונה אנשים התחילו לעשות מנגלים בחופים, משפחות שמו לחם ליד המצות על שולחן הפסח, אנשים אמרו לעצמם או קי אם כופים עלי אז לא, כי אפשר לכפות על אדם לא לאכול חמץ, אי אפשר לכפות עליו להאמין ביציאת מצרים.

ומה שקרה מ-1986: התחיל תהליך שפירק את חג הפסח. יותר ויותר אנשים אמרו אוקיי מנסים לכפות עלי אז התשובה היא לא, כי יש לי זכויות ולא יכפו עלי את היהדות.
מה שאתם עושים עכשיו, מה שאתם עושים עכשיו יכפיל את זה וישלש את זה.

ילדים בני 16 עכשיו יחשבו שזה מצחיק לזרוק לחמניות לתוך בתי החולים ומשפחות יפסיקו לשמור על הפסח. פרקי אבות ה: "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". זה מה שאתם עושים עכשיו מחטיאים את הרבים ואתם תגרמו לזה שזה יהיה הרבה פחות פסח ואנשים פחות ישמרו חמץ כי אתם לא תכפו עלינו את היהדות."