פרקליט המדינה, עמית איסמן, שלח הערב (חמישי) אגרת לעובדי הפרקליטות, ובה התייחס לזיכויו של רומן זדורוב. איסמן ציין שבין שופטי הרוב לשופטת המיעוט ישנם פערים "משמעותיים וחריגים". הפרקליטות – כתב – תלמד את הפסיקה ותגבש החלטה כיצד לפעול.

האגרת המלאה של איסמן

תאיר ראדה ז"ל הייתה נערה צעירה בשנים בעת שנרצחה באכזריות בשירותי בית ספרה בקצרין בצהרי יום ה-6 בדצמבר 2006.

בסיומה של חקירה מעמיקה שביצעה משטרת ישראל, תוך בחינת מספר רב של כיווני חקירה, עמדה בפני הפרקליטות ובית המשפט שדן בעניינו תשתית ראייתית רחבה שהצביעה על רומן זדורוב כמי שביצע את הרצח.

זדורוב הודה לראשונה בביצוע הרצח בפני אדם שלא ידע שהוא מדובב משטרתי. לאחר מכן, הוא הודה ברצח בחקירתו במשטרה, ואף שחזר את המעשה. בנוסף, הוא ידע לספק פרטים מוכמנים, אשר לא היו יכולים להיות ידועים לאיש, מלבד למי שנכח בזירת הרצח.

זה היה הבסיס הראייתי העיקרי להרשעתו, אליו הצטרפו ראיות מחזקות נוספות ושקרים בהם הסתבך.

שישה מתוך שבעה שופטים במחוזי ובעליון בחנו את הראיות ביסודיות רבה ובסופו של יום הרשיעו את זדורוב ברצח. גם כבוד השופט יורם דנציגר, שזיכה מחמת הספק את זדורוב בערעור בביהמ"ש העליון, קבע כי "ההודאות נמסרו מרצונו החופשי ומבלי שהופעל עליו לחץ חיצוני פסול".

עם קבלת החלטתו של בית המשפט העליון על משפט חוזר בעניינו של רומן זדורוב, הוקם צוות של של פרקליטות ופרקליטים מקצועיים ומיומנים, ממחוזות שונים, אשר לא היו מעורבים בניהול התיק בעבר.

הצוות בחן מחדש את כל חומר הראיות בתיק, ולאחר שהשתכנע בקיומו של סיכוי סביר להרשעתו של זדורוב, לצד עניין ציבורי של ממש בניהול התיק מחדש, המליץ הצוות על הגשת כתב האישום.

המלצה מנומקת זו, הובאה בפני מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ובפניי, ולאחר דיונים רבים, החלטתי על ניהול משפט חוזר.

ככל שלא היינו עושים כן, היינו חוטאים לתפקידנו.

היום החליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בדעת רוב, לזכות את זדורוב, תוך שחברי ההרכב מציגים קביעות הפוכות לחלוטין.

שופטי הרוב קבעו, כי הראיות שהוצגו לא עמדו ברף הנדרש להרשעה בפלילים. מנגד, כבוד השופטת תמר נסים-שי קבעה כי "ה'יש הראייתי' שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה".

ניתן לראות, אם כן, כי הפערים בין עמדות השופטים משמעותיים וחריגים.

כתמיד, אנו מכבדים את בית המשפט ואת החלטותיו.

תפקיד הפרקליטות הוא להעריך את הראיות ולהביאן בפני בית המשפט, ולא להכריע בשאלת אשמתו של אדם. זהו תפקידו של בית המשפט.

הרשעה אינה ניצחון וזיכוי אינו הפסד – חקר האמת הוא העיקרון היחידי שהנחה ומנחה אותנו. כך היה וכך יהיה.

בכוונתנו ללמוד את הכרעת הדין לעומקה, לרבות את החלקים הנוגעים למערכת אכיפת החוק, ובשים לב לפערים הקיצוניים שבין עמדות השופטים נגבש את עמדתנו ביחס לשאלת הערעור בהתאם לכללים הנהוגים בכל תיק.

זו הזדמנות מצוינת עבורי, לשוב ולהודות בשם כולנו לצוות הפרקליטים המצוין – שרון הר ציון, מיטל חן רוזנפלד, ויאאם קבלאוי, משה מרציאנו ובנימין משה, ולהביע את הערכתי הרבה לכל אחת ואחד מהם על הירתמותם לטיפול בתיק זה, במסירות ובמקצועיות לאין שיעור.