דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת שפורסם היום מראה כי 38.1% מהמשיבים מעידים כי המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם הורע בהשוואה לשנה שעברה.

הסיבות העיקריות לכך (ניתן היה לבחור יותר מאחת) היו האינפלציה (88.5%), עליית החזר המשכנתא עקב העלאת הריבית (36.6%), וצבירת חובות (24.1%).

37.5% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה של משפחתם מספיקה בקושי או לא מספיקה כלל לכיסוי הוצאותיהם הבסיסיות. מדובר עלייה בשיעור של 40% ביחס לאשתקד (26.8%).

מרבית (82.4%) המשיבים צמצמו או צפויים לצמצם את הוצאותיהם לפחות בתחום אחד בעקבות התייקרות המחירים. 38.9% יצמצמו את ההוצאות שלהם על מזון, מעל חמישית (22.6%) יצמצמו בהוצאות החיוניות שלהם. 28.1% צמצמו את הוצאותיהם כבר לקראת החג.

79% מהמשיבים הגדילו את ההוצאה החודשית של משק הבית, סכום הגידול הממוצע הינו בסך 1,492 שקל.

מעל רבע (25.9%) מהמשיבים העידו כי אין ברשותם דירה ואין ביכולתם לרכוש אחת כזאת. ל-59.5% מהמשיבים יש דירה בבעלותם, מהם כמחצית (48.9%) משלמים עליה משכנתה.

לעלייה בסכום ההחזר החודשי של המשכנתא ישנן השפעות ניכרות על הציבור, העיקריות שבהן (היה ניתן לסמן יותר מתשובה אחת): נטילת הלוואות (16.4%), היווצרות או הגדלת הגרעון בחשבון הבנק (17.1%), שימוש בחסכונות (19.9%), הפסקת ההפקדות לחיסכון או הקטנת סכום ההפקדות (22.6%) והקטנת ההוצאות החיוניות (25.3%), קניית פחות מזון ומוצרי צריכה או קניית מוצרים זולים יותר (47.3%), ויתור או צמצום על מותרות כגון בילוי, פנאי, חופשות, מסעדות (78.8%).

רק 7.5% מהמשיבים להם משכנתא העידו כי לעליית ההחזר החודשי אין כלל השפעה עליהם.

42.9% מעידים כי הפחיתו את השימוש באמצעי החימום בביתם בעקבות עליית מחירי החשמל, זוהי עליה בשיעור של 13.2% בהשוואה לאשתקד (37.9%), ו-6.4% לא הפעילו כלל אמצעי חימום, למרות שהיה להם צורך בכך, עלייה בשיעור של 52.4% ביחס לאשתקד (4.2%).

כשליש מהמשיבים (31.5%) העידו כי המצב הכלכלי יעסיק ויטריד אותם במידה רבה או רבה מאוד במהלך החג הקרוב, כמעט כפול (פי 1.8) מאשתקד (17.5%), רק 15.8% מהישראלים אמרו כי המצב הכלכלי לא יטריד אותם כלל במהלך החג, זוהי ירידה בשיעור של 28.8% משנה שעברה (22.2%).

מעל שליש מהמשיבים (33.9%) יאלצו לקחת הלוואה, להיכנס למינוס או להגדיל מינוס קיים, על מנת לעמוד בהוצאות הקשורות לחג הפסח, אשתקד פחות מרבע מהמשיבים (24.4%) נאלצו לנקוט בצעדים הללו.

מקרב המשיבים הנערכים לפסח, 40.5% ציינו כי אין להם את האמצעים או שיש להם אמצעים מצומצמים להיערך כהלכה לקראת החג ,וזאת למרות ש-79.4% יעשו את קניות החג בצורה מחושבת יותר מבעבר.

כמחצית (47.1%) מהישראלים מעידים שתרמו או יתרמו ארוחת חג לנזקקים, כשליש (30.3%) העידו כי היו רוצים לתרום אך לא יוכלו לאפשר זאת לעצמם מבחינה כלכלית.

88.6% מהישראלים סבורים שהזכות למזון ולביטחון תזונתי צריכה להיות זכות יסוד במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זוהי ירידה בשיעור של 6.3% ביחס לאשתקד (94.6%).

85.8% מהמשיבים מעריכים כי השיח הציבורי סביב הדמוקרטיה (על רקע המהפכה המשפטית) בא, באופן מלא או חלקי, על חשבון עיסוק בסוגיות כלכליות חברתיות כמו יוקר המחיה, עוני ואי ביטחון תזונתי. 5.6% נוספים מאמינים כי השיח הציבורי איננו נעשה על חשבון הסוגיות הללו, כי גם כך העיסוק בנושאים הללו הוא זניח.