טקס "לכל איש יש שם" התקיים זו השנה ה-34 בכנסת. הטקס יוחד לנושא "התנגדות יהודית בתקופת השואה – בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה". ראשי המדינה קראו שמות של נספי שואה והדליקו נרות לזכרם. יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרים, חברי כנסת ויו"ר הנהלת "יד ושם" דני דיין – קראו משמות נספי השואה

נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "במעמד זה אנחנו מבקשים ומייחלים כי לא רק שלכל איש יהיה שם, אלא שלכל שם יהיה איש, אישה – מישהו, הזוכר אותו, המדליק עבורו נר בעולמנו. אנחנו איננו זוכרים מספרים, אנחנו זוכרים את החיים, את בני האדם. כי שם של כל יהודי שעלה באש ושמונים שנה אחר כך עדיין נקרא בקול רם בירושלים, בלב בית המחוקקים של מדינת הלאום היהודית והדמוקרטית שלנו – הוא הניצחון הגדול".

הנשיא הרצוג פתח את מעמד הקראת שמות הנספים והקריא את שמותיהם של בני משפחתו שהיו בין 10,000 היהודים בגטו לומז'ה בפולין ונספו בשואה ובהם משפחת דודתו של אביו, סוניה אפשטיין, בעלה ובנה, ולזכרם של משפחת לאוטרפכט מלבוב. הנשיא הקריא גם את שמות בני משפחת חמותו וחמיו.

יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, סיפר את סיפורו של ויקטור פרץ, בן למשפחה יהודית מטוניס שהיה לאלוף העולם באיגרוף בשנות השלושים של המאה הקודמת. עם פלישת הגרמנים לצרפת, בשנת 1942, נעצר ויקטור ונשלח לאושוויץ. במחנה המוות חיפשו הנאצים מתאגרפים לצרכי בידור וצירפו אליהם את ויקטור, שהפך למתאגרף מרכזי – הוא השתתף ב-133 קרבות וניצח בכולם. במחנה המוות גונן ויקטור על יהודים רבים והציל עשרות אנשים. כשהזהירו אותו כי ימות בתלייה, אמר 'אין זה חשוב, האדם נועד לעזור לאחר'. לאחר שפינו את המחנה, ויקטור הלך להביא לחם לחבריו, ואז נתפס ע"י חייל נאצי, שהוציאו להורג לעיני חבריו. מקום קבורתו לא נודע, אך סיפור גבורתו לא נשכח".

ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, סיפר את סיפורו של חמיו, שמואל בן ארצי ז"ל – חוקר תנ"ך, מורה, מחנך וסופר שזכה בפרס ק' קצטניק לספרות השואה. "הוא עלה לארץ ישראל בגיל 18 מעיירת הולדתו בילגוריי בפולין. כשפרצה המלחמה הוא איבד קשר עם המשפחה שנותרה מאחור וכללה עשרות נפשות. המשפחה הושמדה כולה, ביניהם גם אחותו התאומה יהודית. לאורך כל חייו, כשהיה מזכיר את שמה היה פורץ בבכי". נתניהו הקריא את שמות בני משפחתו של בן ארצי שנספו וסיים במילים: "יהי זכרם ברוך, השם יקום דמם".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הקריאה את שמותיהם של סבתה ואחיי אביה, הורי סבתה מצד אימה ובני משפחה נוספים שנרצחו באושוויץ.

השר ישראל כץ, השרה מירי רגב, השר דוד אמסלם, סגן השר אורי מקלב, ח"כ זאב אלקין, ח"כ עודד פורר, ח"כ אורית פרקש הכהן, ח"כ בועז ביסמוט, וח"כ אריאל קלנר, הקריאו מעל הבמה שמות נספים. ח"כ ארז מלול ביקש לציין את שואת יהודי צפון אפריקה והקריא משמות הנספים; ח"כ משה ארבל הזכיר שמות של נספים ממחנה הריכוז ג'אדו ובנגזי שבלוב.

הטקס נפתח בהדלקת שישה נרות זיכרון. את הנרות הדליקו שורדת השואה פליציה לייס, שורד השואה בנימין בשן, שורדת השואה סופי זקס מלווה בביתה ח"כ יסמין פרידמן, שורדת השואה פאולינה דוידסון מלווה בבנה ח"כ סימון דוידסון, דור שני לשורדי שואה חיה ניר מלווה בכלתה ח"כ שרון ניר ודור שני לשורדי שואה מיכאלה אקוניס מלווה בבנה השר אופיר אקוניס.

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו קרא פרק פ"ג "שיר מזמור לאסף" תהילים. את ה'קדיש' אמר ח"כ אלעזר שטרן, ותפילת "אל מלא רחמים" נישאה מפי מ"מ החזן הראשי לצה"ל סרן דניאל כל טוב. הזמר רגב הוד ביצע את השיר "לראות את האור", (מילים ברק פלדמן, לחן אסף אמדורסקי) יחד עם הנגן אברהם מגוז; השחקנית רונית אברהמוף שפירא הקריאה את עדותה של שורדת השואה עליזה ויטיס-שומרון.

הטקס נחתם בשירת ההמנון הלאומי, "התקווה", כאשר על הבמה ניצבו יו"ר הכנסת ולצדו גב' עליזה ויטיס שומרון ובני משפחתה.

דברי הנשיא המלאים:

חז"ל סברו כי הפסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם",טומן בחובו את התורה כולה. וכך הם אמרו:"זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱ־לֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱ־לֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ". בדמות אלוהים עשה אותו. זו התורה כולה.

"לכל איש יש שם" כתבה זלדה. מהותו של הטקס הנפלא, הקדוש והמרגש הזה, ממש כמו מהותו של "ספר השמות" שנחנך לאחרונה "ביד ושם" שזכינו לחנוך אותו ויש בו מיליוני שמות, הוא עצם הקריאה בשם כי בדמות אלוהים עשה כל אדם.

אנחנו איננו זוכרים מספרים, אנחנו זוכרים שמות. כי שם של כל יהודי שעלה באש ושמונים שנה אחר כך נקרא בקול רם בירושלים, בבית המחוקקים של מדינת הלאום היהודית והדמוקרטית שלנו, הוא הניצחון הגדול. אני מבקש להזכיר כאן את דבריה המרגשים של שורדת השואה שושנה וייס אמש ביד ושם שקראה לכולנו להתלכד, להתאחד ולשמור על עמנו ומולדתנו כי אין לנו ארץ אחרת. בואו נקשיב לה.

אקרא כעת שמות בני משפחתי שנספו בשואה: לזיכרם של 10,000 יהודי גטו לומז'ה שבפולין שנרצחו ונטבחו והוגלו כצאן לטבח לאושוויץ בינואר 1943. לומז'ה היא עיר הולדתו של סבי, הרב הרצוג זצ"ל ובה שגשגה קהילה יהודית מפוארת מאות בשנים. לזיכרם של סוניה אפשטיין, דודתו של אבי, בעלה ובנה. לזיכרם של משפחת לאוטרפכט מלבוב. פרופ' צבי הרש לאוטרפכט היה מענקי המשפט הבינלאומי המודרני, כל משפחתו מלבוב נספתה בשואה, הוא היה דודה של אמי, אורה. במצוותו של הנס פרנק מושל פולין, נטבחה כל משפחתו. לימים שימש לאוטרפכט כתובע במשפטי נירנברג שם נתלה והוצא להורג האנס פרנק.

לזיכרו של יעקב רודצקי מהעיר רוז'ינוי בפולין, דודה של חמותי, אשר טבע באוניית הפליטים "סטורמה" בפברואר 1942. לזיכרם של יעקב מאיר פינצו'ק ורעייתו בתיה-לאה מהעיירה קוברין, אז בפולין היום בבלארוס, סבא וסבתא של חמי שאול, זכרו לברכה. לזיכרה של אנט (חנה) גולדברג, לבית הרצוג, בת 21 מפריז, בת דודתו של אבי נתפסה על הגבול שבין צרפת הכבושה לצרפת של וישי בדיוק כמו מי שקרא יו"ר הכנסת, נכלאה במחנה הריכוז דראנסי, והועברה לאושוויץ לאחר חודש. בדרכה היא השליכה מהקרון מכתב ששירבטה בעיפרון לאימה, דודה אסתר שהסתתרה בפריז. איכרים מצאוהו והבריחו אותו לאימה. היא סיימה את מכתבה במילים: "אל תתייאשי אמא, אל תתמכרי לצער. אני מוצאת אומץ ותקווה… יש אלפים כמוני, חכי לי בסבלנות אמא יקרה שלי." דודה אסתר חיכתה לה כל חייה, יהי זיכרם ברוך."