שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הגיע לסקירת תקציב משרדו בוועדת הכספים. ברקת ציין בסקירתו כי 4 יעדים מרכזים עומדים במוקד פעילות משרדו: הפחתת יוקר מחירי הצריכה "שיש לו אימפקט ענק על יוקר המחייה", צמיחה כלכלית וייצור אימפקט כלכלי, איחוד השרותים הממשלתיים בדיגיטל, "איך באמצעות מערכת הדיגיטציה של המשרד מפשטים את השירותים הממשלתיים במדינה", והכשרת והשמות עובדים בשיתוף המגזר העסקי.

"במסגרת הפחתת יוקר המחייה אנחנו מאמצים את התקינה האירופאית לישראל, מה שטוב ומותר באירופה, טוב ומותר בישראל. זה המון עבודה של הסרת חסמים וטיפול ברגולציה, זה לאפשר לשחקנים להביא מוצרים בתקן האירופי, לצד התקן הישראלי". ציין ברקת והוסיף כי "היתרון ברשתות הגדולות האירופיות שהן יודעות לקנות הרבה ובזול באירופה. המפתח הוא לאפשר לקמעונאים גדולים באירופה, להביא את התקינה לישראל. דרכם אנחנו שוברים את העובדה שהמחירים פה גבוהים".

"כרגע יש לנו כמה שחקנים שיכולים להיכנס, 'קרפור' למשל, בשבוע הבא קרפור פותחים כמה אאוטלטים בישראל, ואנחנו שומעים מהם שהם מאוד אוהבים את השינויים שהכנסנו ביבוא. אנחנו מאפשרים כניסת מוצרים שזולים יותר באירופה, הוזלה של בין 20 ל-25 אחוז זול יותר, ויש להם מותגים שלהם, שיכולים להגיע אפילו למחירים זולים יותר".

"נושא נוסף במסגרת זו הוא מלחמה במונופולים ובקרטלים, יש חוק אחד שיושב אצל דוד ביטן, שאומר שייבואן בלעדי שינסה לפגוע ביבוא מקביל, יעמוד בפני קנס של עד 100 מיליון ₪. יצרן בחו"ל שינסה למנוע יבוא חופשי, גם הוא יחשב לפוגע. המהלכים האלה יגרמו להבאת מוצרים זולים יותר לישראל ומניעת המניעה, אין לנו ספק שזה יביא לירידה משמעותית במחירים".

עוד הציג ברקת כי בכוונת המשרד לקדם צמיחה כלכלית באמצעות "קלאסטרים תחרותיים", תוך מיפוי אזורים: "אנחנו מתכוונים להעביר את המיקוד של המשרד ואת התמריצים, לתחומים שישראל חזקה בהם. אנחנו צריכים לייצר סט תמריצים ממוקדי קאלסטר. לכל אחד מהם אנחנו באים עם מצינג' עם העסקים".

"בקצב הזה אתה יכול להאיץ את התמיכה במשק, בלמעלה מ-5% שנתי" ציין השר והציג כי בכוונת המשרד להאיץ את הצמיחה באמצעות מאציינג' עם המגזר הפרטי, לפי התחשיב שהציג התמיכה היא של 25%, על כל מיליארד ₪ שהמדינה משקיעה, משקיע המגזר הפרטי 3 מיליארד, והדבר מביא למכפיל של בין 5 ל-8, וסה"כ ל-20 עד 32 מיליארד ₪ פעילות כלכלית על כל מיליארד ₪ שמשקיעה המדינה.

בין סוגי התמיכה הממשלתית במגזר הפרטי הציג ברקת גם תכנון, שווק ותחזוקת אזורי תעשייה ותעסוקה, ומתח ביקורת על רשות מקרקעי ישראל: "על כל דונם שרמ"י משווקת יש 5 דונם ביקוש, זה בלתי מתקבל על הדעת, זה חסם צמיחה. הצעתי שהמשרד יתחיל לתכנן על פי הביקוש. שאין היצע, המחיר עולה. שנראה מענה, נראה צמיחה גדולה. המחסור של אזורי תעשייה ותעסוקה, הוא אחד הכשלים הגדולים שיש במדינה".

עוד הציג ברקת כי בתחום הסבת עובדים והעברתם לתחומי עבודה חדשים, בכוונת המשרד להקים "שער לעולם התעסוקה" שיאפיין את העובדים השונים ואת הצרכים ומהצד השני לפעול בשילוב המגזר העסקי לאפיון צרכים והכשרות: "לשבת עם המעסיקים המרכזים, לאפיין צרכים קיימים ועתידים למשק הישראלי, הקריטי, כי שמה אנחנו צריכים לעשות עבודת מטה טובה. מהצד השני אנחנו רוצים להגיע לכל מי שרוצה לשדרג עבודה ולשפר עבודה, להציע לכל עובד שמחפש תעסוקה סדרה של הכשרות אפשריות. אנחנו רוצים שהעסקים ייקחו הרבה יותר אחריות על הכשרת עובדים. הרבה יותר הכשרה ע"י המפעלים או הכשרה אישית. פחות הכשרה של המדינה. אני רוצה שכל אדם שרוצה להכשיר את עובדיו, יקבל מהמדינה את הסיוע להכשיר באופן ישיר".

תקציב משרד הכלכלה לשנים 2023-2024 יעמוד על כ-4.5 מיליארד ש" ח במצטבר.: תקציב הכלכלה והתעשייה יעמוד על כ-1.54 מלש"ח לשנת 2023 ולשנת 2024 יעמוד על כ-1.33 מלש"ח. הוקצה תקציב לשירות התעסוקה, לשנת 2023 יעמוד על כ-256 מלש"ח ולשנת 2024 יעמוד על כ-211 מלש"ח. להיבט מערך הדיגיטל הלאומי הנמצא תחת משרד הכלכלה הוצע תקציב לשנים 2023 ו2024 בנפרד אשר יעמוד על כ-485 מלש"ח. לתאגידים ויחידות סמך הוצעו תקציבים לרשות התחרות שיעמוד על כ- 131 מלש"ח. לרשות להגנת הצרכן, כ-63 מלש"ח ולמועצה לצרכנות כ-13.4 מלש"ח.

שר הכלכלה והתעשייה ברך על התקציב: "הגידול בתקציב הוא כמעט מיליארד ₪ יותר משנה קודמת, אני רוצה להודות על זה לשר האוצר וראש הממשלה. המשרד שלנו מהווה בעיקר מנוע צמיחה. שאנחנו מסבים אנשים מעבודה ישנה לעבודה חדשה, זה מנוע צמיחה. אנחנו רואים עם האוצר עין בעין. אני משוכנע שאם יהיו במדינה עודפי תקציב לקראת סוף השנה, אני בטוח שיש תרחיש להאיץ את ההשקעה".