מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום הרצל. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אמר בפתח הדיון: "לא כולם יודעים אבל הקונגרס הציוני הראשון היה אמור להיערך בכלל במינכן, לא בבאזל. אבל משום שהרצל נחשב באותה העת להזוי, לא לחוזה אלא להוזה, הקהילה היהודית לא אפשרה את קיום הקונגרס במינכן, פחדו שזה יזהה אותם עם מגמות אנטי פטריוטיות כלפי גרמניה. לכן נבחר היעד של באזל. הרצל אכן היה הוזה, אבל הוא גם היה חוזה. הוא אמר: "אם תרצו אין זו אגדה". ובפרפרזה על המשפט שכולנו מכירים, לפעמים חזונות מתגשמים. אשרינו כולנו שזכינו לחיות את החזון הזה.
אנחנו פה בעוד יום במליאה, מנהלים את ענייניה של מדינת ישראל בצורה פרלמנטרית, אני חושב רגילה. אבל היום המיוחד הזה, אנחנו מזכירים את הראשון שהגה וחזה,הרצל ייזכר לעד בתולדות המדינה כמי שחזה את מה שמתממש לנגד עינינו."
ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר: "אני יהודי. אני אומר את זה כאן מולכם ביומו של הרצל, שהיה חילוני ויצר מדינה יהודית מפני שאנחנו עומדים בפני ניסיון לצייר את המשבר הנוכחי כמשבר בין היהודים לבין הישראלים. אין מלחמה כזו ולא יכולה להיות. יש בתוכנו משבר, המשבר הגדול בתולדות המדינה, אבל אף אחד לא ייקח מאיתנו את היהדות, ואני יהודי בצאתי ויהודי בביתי ויהודי בזהותי.
אני יהודי ובעיניי זו הסיבה המשמעותית ביותר, החשובה ביותר, לכך שישראל מוכרחה להיות דמוקרטיה ליברלית, מפני שבכל מקום ובכל זמן, רק במדינות דמוקרטיות היהודים באמת בטוחים, רק במדינה דמוקרטית היהודי יכול לשלוט בגורלו. ישראל היא מדינה יהודית. אין על זה ויכוח ולא יכול להיות. אין אפשרות אחרת, זה חזונו של בנימין זאב הרצל. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. היהדות שלנו מובטחת בזכות זה שהקמנו את מדינת היהודים על הדמוקרטיה, יצאנו לרחובות ואנחנו נאבקים עליה עכשיו."
ח"כ גדעון סער: "בימים אלה של משבר פנימי גדול חשוב לשאוב השראה מחזון המדינה היהודית של הרצל – מדינה מודרנית ומתקדמת עם חוקה טובה ומודרנית ככל האפשר – "חוקה למופת", כפי שכתב ב"מדינת היהודים". לתנועה הציונית היו מנהיגים גדולים – ריכוז יוצאת דופן של מנהיגים בעלי שיעור קומה בתקופת זמן קצרה יחסית. אבל כהרצל לא היה – לא בסלילת הדרך הלא חרושה, לא באומץ הלב, לא במגוון הכישרונות, לא בעוצמת החזון ולא בכושר המעשה. זכרו יהיה חרוט לעד בלב האומה."
ח"כ צבי סוכות: "ההתנגדות לחלומותיו ייחדה באורח פלא קבוצות יריבות ואויבים מושבעים בעם היהודי, מהמתבוללים האוניברסליים שחיפשו להשתלב בכל החברה האירופית ועד לקנאים החרדים. כולם הסכימו פה-אחד: בעל החלומות הזה הוזה. אך איש החלום התעלה מעל מסגרות הזמן ונסיבות המקום וראה את נצח ישראל. וכך הוא אמר אז: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים, ולו אמרתי זאת היום בכל היו הכול צוחקים לי. אבל אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד 50 שנה, יכירו בכך הכול". ואז התברר כי בעל החלומות אינו הוזה, אלא חוזה. הרצל שהצליח בתבונתו המדינית להיפגש ולרתום בסבלנות רבה את האינטרסים של האימפריות השולטות בעולם לחזון הציוני היה משוכנע בכל ליבו כי סוף החלום להתגשם."
ח"כ גלעד קריב: "הרצון לחגוג את חזונו של הרצל ואת מורשתו אינו בגדר היתר להעלים את עינינו מן המתרחש ומתופעות פוליטיות ותרבותיות המגדילות דרמטית את הפער בין חזונו של חוזה המדינה לבין מציאות חיינו. אבל בימים בהם שר בכיר נושא בערב יום העצמאות דרשת חג על רקע פרוכת המנציחה את זכרו של הרוצח ברוך גולדשטיין – אנו נדרשים למאבק נוסף, חשוב הרבה יותר – המאבק על רוחה, ערכיה ודמותה של הציונות, והמאבק מפני הניסיון להשליט עליה רוח זרה, גסה ואלימה."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו