ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק אויר נקי בחוק לקידום תשתיות לאומית מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית, התשפ"ג 2023.

הצעת החוק מסדירה את מערכת היחסים בין רשות החשמל לבין מנהל המערכת (חברת נגה) כך שמאפשרת למנהל המערכת כהגדרתו בחוק משק החשמל, להפעיל מתקני יצור בחריגה מתנאי היתר הפליטה של התחנות בהתאם לסדרה של הנחיות והוראות כמפורט בהצעת החוק, זאת אם הדבר נדרש לצורך אספקת חשמל סדירה בהתאם לצריכת החשמל. התיקון לחוק נדרש משום שבשנת 2018 הופרדה חברת החשמל מחברת נגה, ונוצר מצב שחברת נגה, שהיא הגורם המנהל את אספקת החשמל במדינת ישראל, נותרה ללא סמכויות להורות על הפעלת תחנות הכוח כאשר יש חשש למצבי סיכון.
6 חברי כנסת הצביעו בעד התיקון, 5 חברי כנסת הצביעו נגד.

ח"כ יוראי להב הרצנו שהיה בין המתנגדים לתיקון החוק, נימק את ההסתייגויות של סיעתו: "חוק אויר נקי שנחקק ב2008 הוא חוק פורץ דרך ברמה העולמית ומטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר ולמנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין היתר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעיקרון של הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי למען הציבור ולמען הדורות הבאים – זוהי מטרת החוק כפי שהגדיר המחוקק.

הכנסנו שינויים בחוק שמצמצמים את הנזק, אבל אני מתנגד לחוק באופן מוחלט כי הוא מחורר את חוק אויר נקי, ואני חושש לא רק מהפרקטיקה אלא בעיקר מהתקדים. מה ימנע ממזהמים אחרים מחר בבוקר להשתמש בתקדים הזה ולומר גם אנחנו רוצים לחרוג מהיתר הפליטה ומהיתר הרעלים? האיזון הזה יופר פעם אחר פעם תוך פגיעה קשה בסביבה ובבריאות הציבור". עוד אמר: "על פי הצעת החוק, הממונה שהוא הרגולטור צריך לקבל את הסכמת המפוקח לגבי נוהל העבודה ביניהם ולכן ההסתייגות המהותית שלנו היא שזה לא יהיה בהסכמת מנהל המערכת אלא בהתייעצות עימו מה שיגדיל את כוחו של הרגולטור מול המפוקח. הסתייגות נוספת היא בנושא הסנקציות הפליליות. הממשלה ביקשה להסיר את הכלי החשוב הזה כך שבמידה שמנהל המערכת מקבל החלטה בניגוד למדדים הכמותיים שמוגדרים בו לא יוטלו עליו סנקציות פליליות וזה מרדד את מאמצי המערכת לעמוד בהוראות החוק, ושולח מסר בעייתי למי שעומד בראש המערכת ומסר שלילי לציבור. אני מתרה ומתריע – אל תפגעו בחוק אויר נקי".

היו"ר יעקב אשר השיב לו כי הוא מבין את עמדתו והוסיף כי התברר לו במהלך הדיונים שהמצב כיום הוא רע ושהתיקון עשוי לשפר את המצב. הוא הודה לחברי הכנסת יוראי להב הרצנו, נאור שירי, ארז מלול ויוסף עטאונה שנכחו בדיונים, ולארגוני הסביבה שתרמו רבות לדיונים. "היו פה הרבה ויכוחים. טייבנו ועשינו מאמצים לטובת הציבור. שמענו את כולם, השמענו, והדיונים היו עניינים. אני שלם עם הדרך שעשינו".

הצעת החוק קובעת בין היתר כי מצב סיכון למשק החשמל מוגדר כמצב שבו קיים או עתיד להתקיים חשש ממשי לפגיעה שבשלו עלולה להידרש הפעלה חריגה בעת תקלה של יחידת ייצור מוגבלת אשר נקבעו תנאים המגבילים את משך הזמן המותר להפעלתה במהלך תקופה מסוימת בהיתר הפליטה. דרישת ההפעלה החריגה היא רק לאחר הכנת מסמך מצבי סיכון. קבלת ההחלטה על ידי מנהל המערכת על מצב סיכון תעשה בהקדם האפשרי לאחר המועד בו צפה את האפשרויות להתרחשותו בהתאם למסמך מצבי סיכון שמסר לממונה לפי חוק אוויר נקי. המסמך מפרט את סוגי המצבים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה שעלול להצריך דרישה להפעלת יחידות ייצור מוגבלות. מנהל המערכת יקבע במסמך את סוגי מצבי הסיכון ואופן זיהויים במדדים כמותיים, ואם הדבר לא ניתן יעשה זאת במדדים איכותניים, וכן יפרט שיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על קיומו של מצב הסיכון ומשכו. רשות החשמל תאשר את מסמך הסיכון והוא יפורסם באתר האינטרנט של רשות החשמל, מנהל המערכת ורשות החשמל. מנהל המערכת יתחשב בחלופות העומדות לרשותו ולא יפעיל יחידת ייצור מוגבלת אם מצא שניתן לתת מענה למצב הסיכון באמצעות יחידת ייצור שאינה מוגבלת.

הצעת החוק קובעת עיצומים כספיים של 246,400 ₪ בשל הפרת הוראות החוק על ידי מנהלי המערכת. עוד נקבע שתוך שלושה חודשים מיום פרסום החוק יתגבש נוהל זמני על ידי המשרד להגנת הסביבה. בנוהל הזה יפורטו כל חובות הדיווח, התיעוד וגם סדרי העדיפויות של הפעלת יחידות הייצור. לאחר מכן ינתנו שישה חודשים לממונה ולמפוקח להגיע לנוהל מוסכם כולל בחינת חלופות הפעלה ליחידות הייצור. אם לא יגיעו להסכמה, רשות החשמל תגבש בחינה של חלופות, והנוהל הזמני יושלם על ידי רשות החשמל.
לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ אשר תקבע בהוראות החוק חובת דיווח חצי שנתית של הממונה ורשות החשמל לוועדת הפנים בעניין הגעה לנוהל המוסכם.