ברוב של עשרה תומכים מול שמונה מתנגדים ועדת הכספים אישרה הערב (שני) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן הארנונה. לפי ההצעה, הקרן תחל לפעול ב-2024, והרשויות המקומיות יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית אחוז מסוים מההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה זו.

בנוסח החוק המקורי עמד שיעור ההפרשה המירבי, במדרגה הראשונה על 49%, אך זה הורד בעקבות הדיונים והמגעים בין הצדדים ל-28% (27.5% בהוראת שעה לשנתיים הראשונות עד תום 2025). המדרגה השנייה שעמדה בהצעה המקורית על 35% הופחתה ל-20%, המדרגה השלישית, שעמדה במקור על 20%, תעמוד על 15%, המדרגה הרביעית והמינימלית שעמדה במקור על 10% תעמוד על 7.5%.

גפני בישיבה של ועדת הכספים, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

תיקון נוסף שהוכנס למנגנון במהלך הדיונים הוא הפחתה בשיעור ההפרשה לקרן, עבור רשויות המדורגות באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאלי, כאשר רשות כזו שאמורה הייתה להפריש את ההפרשה המקסימלית (28%), תפריש 20% בלבד מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.

מהצד השני, מתוך כספי הקרן יוענק מענק שנתי וקבוע לרשויות המקומיות בסך 1,850 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות משנת 2021. (במקום 2,000 שקלים בהצעה המקורית).

בנוסף רשות מקומית תהיה זכאית למענק שנתי וקבוע בסך 1,000 שקלים על כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית בשנים 2018 עד 2020. (זאת במקום 1,500 לפני השינויים שהוכנסו בחוק). מ-2025 השיעור יתעדכן מדי שנה לפי שיעור העדכון, לעניין מענקים חדשים.

לעניין רשות מקומית ביהודה ושומרון, נקבע כי בשל המצב המשפטי באזור, תשלומים שתצטרך להעביר לקרן, יקוזזו מתשלומים המגיעים לה מהקרן, כאשר יש קושי לגבות ישירות מן הרשויות באזור.

עוד נקבע כי כל הכספים שייכנסו לקרן יחולקו כתִמְרוּץ לבנייה למגורים ברשויות. ניהול הקרן יהיה בראשות השלטון המקומי, ומרבית היתרות שיישארו בקרן יחולקו חזרה לרשויות.