מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום ירושלים וציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. ח"כ דן אילוז אמר בפתח הדיון: "יש עדיין בין השונאים שלנו בעולם אנשים שטוענים שלמדינת ישראל אין בכלל זכות קיום. אנשים אלו, בהם אקדמאים באוניברסיטאות בעולם, טוענים שמדינת ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי מערבי. כשאני מסתובב בעולם בשליחות הסברתית למען ישראל, אני שומע את הטענה הזאת מהשמאל הקיצוני בעולם. הם אומרים: "באתם מאירופה, הגעתם לארץ זרה, והשתלטתם עליה. זה קולוניאליסטי".

לצערי, גם בבית הזה יש חברי כנסת שמשמיעים טענות כאלו. הטענה של אותם אקדמאים בורים, עם ישראל מבחינתם לא קשור לארץ ישראל אלא בא לארץ זרה כדי לפתור בעיה אירופאית של אנטישמיות ולכן ערביי ארץ ישראל הם קורבנות של קולוניאליזם, כך לטענתם. מה לעשות שזה פשוט לא נכון. ירושלים היא הסמל החזק ביותר לעובדה הזאת. אי-אפשר לחשוב על ההיסטוריה המפוארת של ירושלים בלי לחשוב על העם היהודי. אי-אפשר לבקר באתרים ארכאולוגים בירושלים בלי לראות היסטוריה יהודית ענפה, למרות כל הניסיונות למחוק אותה."

ח"כ זאב אלקין: "איחודה של ירושלים חייב להיות בפועל ולא רק על הנייר ולא רק ברמת הצהרתית. הממשלה מכינה החלטת ממשלה חשובה מאוד, שנייה כבר, של חומש לפיתוח של השכונות הערביות בירושלים. מי שמאמין בירושלים מאוחדת חייב לדאוג לכך שהחיים בירושלים הזאת, חמש דקות מהכנסת וחמש דקות מהכותל, לא ייראו כמו רצועת עזה.

לכן יש פה אתגר גדול של הזנחה של 50 שנה. בזמנו, אנחנו הרמנו את הכפפה עם החלטת ממשלה ביותר משני מיליארדי שקלים של השקעה בשכונות הערביות של ירושלים ואני מאוד מאד שמח שהממשלה מכינה לקראת יום ראשון הקרוב החלטת ממשלה חדשה עם השקעה אפילו גדולה יותר, כי מי שמאמין בירושלים מאוחדת לנצח נצחים חובתו גם לדאוג שהיא תיראה מאוחדת בכל חלקי העיר הזאת, ובכך באמת יבואו לידי ביטוי גם הריבונות וגם האחריות שיש לנו באזורים האלה."

ח"כ צגה מלקו: "מחר אנו מציינים את יום הזיכרון לזיכרם של הנספים מעליית יהודי אתיופיה. מחר אנו גם מציינים את יום שחרור ירושלים. לכאורה, מבלבל. מה לעצבות אצל השמחה? מה עושה יום האבל הזה ביום החג? במבט ראשוני, באמת מבלבל, אבל כשמסתכלים פנימה, מבינים שלא כך הוא, והחיבור הזה של יום הזיכרון לנספים שאיבדו את חייהם בדרכם לירושלים עם יום החג של העיר הוא כל כך מתבקש וכל כך נכון. שורש העניין של עולי אתיופיה נעוץ בכמיהה לירושלים; בדרך פלאית ונסתרת מתחבר סיפורם. סיפורה של עליית יהודי אתיופיה הוא גם סיפורם של לוחמי ומשחררי ירושלים."

שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פורוש השיב בשם הממשלה: "ירושלים היא העיר עם הכי הרבה מוסדות תורה בעולם. היא העיר עם הכי הרבה בתי כנסת, היא העיר עם הכי הרבה גופי חסד מכול המגזרים והקהלים. ולא אגזים אם אומר שרוב מוחץ מיהודי העיר מתרגשים מהנתון הזה גם אם יש אי אילו חילוקי דעות על הפרטים אבל על העיקרון, אני חושב שכולנו או כמעט כולנו נסכים.

כשנכנסים לירושלים רואים גם את היותה מעצמה כלכלית. "גשר המיתרים" המיתמר בשערי העיר הוא רק הקדימון לעולם כלכלי משגשג שמשפיע לא רק כאן ולא מעט על העולם כי יש כאן בעיר גם מיזמיי הייטק שמשנים את העולם, ניתוחים רפואיים שמצילים רבבות מרחבי העולם ועוד.

כממשלה, יש חובות נוספים. ואני אומר חובות נוספים גם ברוחניות וגם בגשמיות. צריך להבטיח שכול ילד בעיר, דתי או חילוני, חרדי או ערבי, יקבל את מלוא התנאים לחינוך בריא וטוב. לחינוך שיבטיח לנו דור חדש של תושבי ירושלים נפלאים שידעו מה זה ירושלים כמו הדורות הקודמים שפיארו את העיר."