ולדימיר בליאק עונה לשר האוצר וכותב:

להסביר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מה ההבדל בין ההשקעה בסטודנט מבצלאל לבין תקציב האברך מכולל – זה קצת כמו להסביר לרואה חשבון, ד"ר שלמה קרעי כי ביום ראשון אין מסחר במטבע חוץ.
ובכל זאת.

אומנם התואר בבצלאל או שנקר הוא מסובסד, אך עדיין סטודנט לתואר ראשון משלם בשנה עד 15-18 אלף ש"ח, תלוי בהוצאות הנלוות. וכמובן לרוב הוא לא זכאי לשום מלגה במהלך לימודיו.

לאחר 3 שנים של התואר הוא יוצא – שימו לב – *לשוק העבודה*. הוא יכול להתפרנס מ"זריקת צבע לקירות", לפתוח עסק קטן, לתת שירותים לעסקים אחרים בארץ ובעולם, להעסיק עובדים ולשלם מיסים.
בנוסף, סטודנטים מעולמות העיצוב יוצאים ומשתלבים בתעשיה ובהייטק בדיוק כמו כל סטודנט אחר, מחזקים את מעמדה של ישראל כמדינה חדשנית, יצירתית, משאירים אותה בקדמה מבחינת יצירתיות ומקצוענות.

לעומת זאת, אברך לא משלם שקל על לימודיו בכולל (המדינה מממנת אותם), מקבל מהמדינה מדי חודש "דמי קיום", אשר כעת יכול להגיע עד 1,100 בחודש – וזה נמשך שלוש, או חמש, או עשר ויותר שנים – עד שבעצם האברך יחליט לצאת לשוק העבודה.

וגם כאשר הוא מחליט לצאת לשוק העבודה, יהיה לו קשה מאוד להשתלב בעולם התעסוקה המודרני, מפני שלרוב הוא בוגר מערכת החינוך החרדית שבקושי מלמדת לימודי ליבה. מדוע? כי שר האוצר סמוטריץ' מעדיף אותה בתקציבים על מערכת החינוך הממלכתית.

זו פשוט הזיה מסוכנת ששר האוצר לא מבין דברים כה בסיסיים בכלכלה.

"למה לתקצב סטודנט בבצלאל ולא אברך?".

איזו דמגוגיה זולה.

1. סטודנטים לא מקבלים מלגת מחיה. אברכים כן.
2. סטודנטים משלמים שכר לימוד של מעל 10,000 ש"ח בשנה. אברכים לא.
3. סטודנטים לומדים 3-4 שנים ויוצאים לשוק התעסוקה. אברך יכול להישאר בכולל כל החיים.
4. מה שיעור התעסוקה של בוגרי… pic.twitter.com/NWVxhe9Uhd

— מירב כהן – Meirav Cohen (@cohen_meirav) May 25, 2023