ח"כ בני גנץ התייחס בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לבחירת נציג האופוזיציה לוועדה למינוי שופטים: "בכוונתי לקבל את ההחלטה האם להעמיד מועמד מטעם המחנה הממלכתי או לתמוך באחת המועמדות שהכריזו על התמודדות. התנהלות אחרת, היא חוסר אחריות לאומי".

הנאום המלא:

אני מאמין גדול בחברה הישראלית, מאמין שנועדנו לחיות כאן כחברה מאוחדת גם אם לא אחידה. רעיונות כמו 'מדינת קנטונים' ופירוק צה"ל, סותרים את כל סט הערכים שלי, ולתפישתי גם את האינטרסים של מדינת ישראל.

רוב גדול של הישראלים, מסכימים על הבסיס המשותף – מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, חזקה, צודקת והוגנת. בשנים האחרונות המרכז נדחק לשוליים. זה מה שמאפשר סחטנות ופגיעה בכלכלה, זה מה שמביא רעיונות קיצוניים ומשיחיים של פגיעה בדמוקרטיה, זה מה שמעורר פילוג. ולכן המשימה שלנו היא שהמרכז יוביל ויכיל את הקצוות.

המדיניות שאנחנו רואים רחוקה מנקודת האיזון הנדרשת, שבו נמצאת החברה הישראלית. אנחנו שבויים של קיצוניים.

ח"כ בני גנץ נואם בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 במאי 2023 (צילום: עודד קרני)

גם בימים אלו, מרחפת מעל הדמוקרטיה הישראלית סכנה. אחד העקרונות החשובים בכדי למנוע אותה הוא להקפיד ששומרי הסף, ובוודאי השופטים – לא נבחרים בשליטה פוליטית בלעדית. לכן, יותר מתמיד, קריטי שנציג אופוזיציה יכהן בוועדה לבחירת שופטים, ונכון לעכשיו יש מספר מועמדות מצוינות לתפקיד.

אני בחרתי עיקרון מרכזי שמנחה אותי בתהליך, משום שאנחנו בתקופת חירום. הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שאנחנו מעמידים מטעם האופוזיציה את המועמד שיהיה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיבחר, בדגש על מצב שבו יהיה יותר ממועמד אחד מהקואליציה.

בהתאם לכך, בכוונתי לקבל את ההחלטה האם להעמיד מועמד מטעם המחנה הממלכתי או לתמוך באחת המועמדות שהכריזו על התמודדות. התנהלות אחרת, היא חוסר אחריות לאומי.

הגיע הזמן לפעול לפי סדרי עדיפויות לאומיים נכונים, שהם בעיני – חינוך בראש, פיתוח תשתיות לאומיות, שמירה על החוק והסדר, מדיניות רווחה הוגנת וביטחון על כל מרכיביו. מדינת ישראל צריכה ללכת למרכז, להתחיל להתייחס לסוגיות הגדולות האלו – פר אישיו ולא פר איש. לטפל בנושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי באמת.

זה רלוונטי לאופן הקצאת המשאבים – כי רוב מוחלט של תקציב המדינה אינו גמיש, ואם בכמה עשרות מיליארדים שנותרים עושים שימוש פוליטי – אז במקום לשרת את המדינה, את הממלכה, מנציחים עוני וצרכים סקטוריאליים.

כדי שתהיה לנו כלכלה משגשגת, לא מספיק שנכיר אחד את השני ושתהיה הוגנות לאומית, צריך גם חברה דמוקרטית. אם נצליח להסכים על כללי משחק שיבצרו את הדמוקרטיה שלנו – נהיה מאוחדים יותר, וגם נתחזק כלכלית.