ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של עמית הלוי – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, המכונה "חוק טבריה". שבעה חברי כנסת הצביעו בעד: עמית הלוי, יעקב אשר, צבי סוכות, לימור סון הר מלך, אושר שקלים, ששון גואטה וארז מלול, וחמישה נגד: יוראי להב הרצנו, נאור שירי, זאב אלקין, יוליה מלינובסקי ואלון שוסטר.

חברת הכנסת גוטליב מהליכוד מתנגדת.

למה שממשלת ימין תדאג למה שחשוב באמת אם אפשר לחוקק חוק פרסונלי בדחיפות בהולה לטובתו האישית של יו"ר הוועדה הקרואה בטבריה. אחכ יספרו לכם על משמעת קואליציונית.. אבל שמישהו יסביר לי איך אפשר לחייב ח"כ להצביע לחוק ככ לא חוקי?נאבקתי בחוק הזה בכל דרך אפשרית,צר לי שהוא עולה לקריאה ראשונה

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) June 26, 2023

הצעת החוק מבקשת לבטל את ההוראה בחוק הקובעת כי ראש ועדה קרואה, אשר מונה על ידי שר הפנים, יידרש לתקופת צינון של קדנציה אחת לפני שיתמודד בבחירות באותה רשות בה כיהן. לדברי ח"כ עמית הלוי יוזם הצעת החוק, הרציונל העומד בבסיס הצעת החוק הוא הסרת המגבלה שהטילה הכנסת ב-2008 וצמצמה את הזכות של תושבי רשויות שבהן יש ראש מועצה ממונה לבחור את המועמד המתאים ביותר בעיניהם. על מנת להתמודד עם הקשיים שהועלו בדיון הקודם, ח"כ הלוי הציע להחיל תקופת צינון של 90 ימים ולקבוע כי רק ראש ועדה ממונה שהצליח לעמוד במדדי תוכנית ההבראה יוכל להתמודד בבחירות (הצעתו לא נכללה בנוסח שהובא להצבעה).

עם סיום ההצבעה התפתחה באולם הוועדה מהומה כאשר המתמודדים לראשות עיריית טבריה שנכחו בדיון קראו לחברי הכנסת: "מכרתם את העיר טבריה. נבוא איתכם חשבון בבחירות הקרובות".

עו"ד רון אלמוג, ממשרד הפנים, הציג את העמדה המשפטית של משרדו ואמר כי הייעוץ המשפטי הצביע על קשיים משמעותיים בהצעת החוק מבחינת תקופת הצינון של ראש הוועדה הקרואה ותחילתו המידית של החוק והוסיף כי "אותם קשיים שגרמו לוועדה לחוקק את החוק בשנת 2008 טובים גם היום", אמר עו"ד אלמוג. אתי אברג, ראש תחום בחירות במשרד הפנים, עדכנה כי משרד הפנים משאיר את ההכרעה למחוקק. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בפעם ראשונה שאין לרגולטור עמדה מקצועית ועניינית. עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש ועדת הפנים והגנת הסביבה ענה כי "הוצגה לנו כאן עמדה משפטית שבעיני חד משמעית ואפילו יותר מרחיקת לכת מהעמדה שלי. זה מוזר שאין עמדה של הדרג המקצועי וגם לא של הדרג הנבחר, אך בהינתן העובדה שהוצגה לנו פה עמדה משפטית, כנראה שזה מה שהביא את הנבחרים לא לגבש עמדה".

עו"ד רוזנר חזר על עמדת הייעוץ המשפטי שהוצגה כבר בדיון הקודם ואמר כי במקרה הנדון בהצעת החוק יש שיקולים לכאן ולכאן – מצד אחד להרחיב את הזכות לבחור ולהיבחר ומצד שני לדאוג למקצועיות של הוועדה הקרואה – חשש מהצנחה של השלטון המקומי ובהיבט שני של היתרון היחסי שניתן ליו"ר ולחברי הוועדה הקרואה על פני מתמודדים אחרים. הכנסת יכולה להכריע בשיקולים האלה. אנחנו הצבענו על שני קשיים וכל אחד עומד בפני עצמו – הקושי של האלמנט הפרסונלי, והקושי השני הוא שיריית הפתיחה של מערכת הבחירות כבר נורתה ולכן מדובר בתיקון שמשנה את כללי המשחק תוך כדי משחק. ההצטברות של שני אלה יוצרת קושי משפטי, והפתרון הוא לא להחיל את החוק במערכת הבחירות הקרובה".