יועמ"ש משרד האוצר עו"ד אסי מסינג השתתף היום אחה"צ בדיון בוועדת החוקה של הכנסת על הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, ויצא בחריפות נגד ההצעה.

לדברי מסינג: "בכירי המשרד ממונים לתקופה קצובה של 5-4 שנים, למשרה ניהולית בכירה שיש בה חשיבות לעצמאות ושיקול הדעת שלו. עכשיו אפשר יהיה לפטר את כל אחד מראשי האגפים בטענה של משבר אמון או אי התאמה מובהקת לתפקיד.

"זה יכול לעלות במקרים של אי הסכמה של השר עם הפקידים או שלא מצאו חן בעיני השר. בהיעדר עילת הסבירות תצומצם היכולת לפקח על הפיטורים עד כדי ביטול לגמרי. אם הופכים את אפשרות הפיטורין לקלה ביותר יש לנו מינוי של משרות אמון לכל המשרות הבכירות במשרד האוצר.

"כך כל נושא משרה במשרד האוצר יחשוב שכל החלטה יכולה להיות ההחלטה האחרונה שלו, שאם לא תמצא חן זה יוביל לפיטוריו. לכן יש פה פגיעה אנושה ביכולת עצמאות שיקול הדעת של כל אחד מנושאי המשרה בכירים במשרד האוצר.

"אני 21 שנים במשרד האוצר בשורה של תפקידים. בעניין הזה לא נעשה דיון מעולם בממשלה ובהשלכות שלה על משרדי ממשלה. התיקון המוצע משליך על שורת משרדים ובהם משרד האוצר ואומר את ההשלכות מתוקף עמדתי המקצועית.

"כפי שציין המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון משמעות החקיקה היא יצירת חור שחור נורמטיבי שגבולותיו רחבים ביותר, פגיעה בתקינות פעילות המינהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, והגינותו של השלטון ביחסו לפרט ושלטון החוק.

"בשל היקף התחומים במשרד האוצר מתקבלות בשנה אלפי החלטות. לכל אחד מראשי האגפים יש סמכויות נרחבות ביותר. שר יכול ליטול סמכויות ולהפעיל אותן בעצמו ויש גם סמכויות פרטניות ששרי אוצר לדורותיהם השאירו לעצמם.

"מינויים של 4 ראשי אגפי הליבה במשרד האוצר נעשים בפטור ממכרז וללא ועדת איתור. כל זה לפי תנאי סף שניתן לשנותם מעת לעת. מינויים אלה הם: החשב הכללי, ראש אגף תקציבים, הממונה על השכר באוצר והכלכלנית הראשית. הכל נקבע בהחלטות ממשלה שניתן לשנותן בצורה פשוטה ביותר, ללא ביקורת שיפוטית.

"למשל החשב הכללי, יש לו שורה של סמכויות. תארו לעצמכם ששר אוצר כלשהו יחליט שהוא ממנה לתפקיד החשב הכללי איש ללא ניסיון וללא השכלה בעניינים כלכליים. הלוא אין חובה כזאת בחקיקה, לתפקיד הרי לא נקבעו תנאי כשירות בחקיקה.

"מה שנקבע זה תנאים שנקבעו במשרד האוצר, יחד עם הנציבות, וניתן לשנותם מעת לעת. הרי כל הדיון פה הוא מה יקרה אם תתקבלנה החלטות שאינן סבירות באופן קיצוני.

"שר יכול להחליט שלא למנות ראש אגף, אין חובה למנות. יגיע שר אוצר עתידי ויחליט שכדי שיוכל להתערב בעצמאות המשרה הוא פשוט צריך לא למנות איש מראשי האגפים. כל אחד אחר יכול למלא את התפקיד באופן זמני ואז כל אחד מהאגפים יהיה מסמר ללא ראש. זה יהיה מאד משמעותי לתפקוד המשרד.

לשאלת ח"כ עמית הלוי (הליכוד), "מה יקרה אם נעביר את זה למערכת המשפט – מה יקרה אם שופט יחליט למנות את אשתו?", השיב עו"ד מסינג: "אנחנו עוסקים במינויים שהם פטורים ממכרז, שמשמעותם שאין עליהם כלי בקרה. אתה מוציא את כלי הבקרה היחידים שכן קיימים. … נקבע נוהל משרדי להכנת תחזיות ההכנסות לפיה הכלכלן הראשי מופקד על הליך זה. כל זה נעשה בנוהל".

עוד אמר מסינג: "תארו לעצמכם ששר האוצר מנחה לפעול בשונה מהנוהל ולהעביר אליו את התחזית ומבקש לשקף תחזית שונה, ורודה. מה על הכלכלן הראשי לעשות באותה עת? איזו בקרה תהיה עליו ובאיזו עילה? שר האוצר יכול להעביר את מרבית הסמכויות באוצר ולקבל את ההחלטות בידיו. קל וחומר סמכויות שאפילו לא בחקיקה".

"בתקופת הקורונה למשרד האוצר היו תקנות חירום. תארו לעצמכם אם שר האוצר או ראש הממשלה היו מבקשים לקבוע בתקנון מנגנון שרירותי לפתיחת פעילות – הגרלה של אילו עסקים ייפתחו? העילה היחידה שיכולה להתערב בהחלטות כזאת היא עילת הסבירות".

בהמשך הדיון פרצה מהומה, לאחר שיו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן כינה את דברי יועמ"ש משרד האוצר "דוגמאות תיאורטיות ומופרכות"

היו"ר ח"כ רוטמן הגיב לדברי עו"ד מסינג: "שימחת אותי מאוד, כי במשך כ-20 דקות של דבריך, דוגמה אחת של החלטה לא סבירה שהתקבלה ע"י שר האוצר בכל 21 שנותיך במשרד לא הבאת.

"מה שכן הבאת זה שאולי יעשו א' ב', אולי יעשו הגרלה, אולי ואולי ואולי. התחלתי את הדיון פה הרבה פחות משוכנע לפני הדברים שלך, ואני מתפלא שלא הצלחת להביא דוגמה קונקרטית אחת וכל הדוגמאות שהבאת תיאורטיות ומופרכות לחלוטין. אבקש שוב מהשר לפנים משורת הדין שתוכל להגיע לפה שוב כדי שתהיה לנו אפשרות לשמוע פעם נוספת".

ח"כ גלעד קריב הוצא מהדיון לאחר שהתפרץ לדברי היו"ר והתנגד לאמירתו כי "יבקש מהשר לאשר את הזמנתו של עו"ד מסינג פעם נוספת"

ח"כ קריב אמר: "כמה בוז לדברי דרג מקצועי. הדבר היחיד שמופרך זו החקיקה הזו שמותירה אפס ביקורת על הממשלה". קריב שב לאולם והוצא שוב ושוב לאחר שטען כי הוצאתו בסיום ההארכה שאושרה לדיון הוועדה אינה חוקית.