פרופ' יובל אלבשן, שהוביל את מתווה פרידמן-אלבשן לפשרה ברפורמה המשפטית, אמר בדיון ועדת החוקה להכנה לקריאות 3-2 של הצ"ח יסוד: השפיטה- עילת הסבירות כי "הנוסח הנוכחי חוטא בכל מיני דברים. לא אעשה אאוטינג אבל היו הסכמות, היו מגעים מכל הצדדים ויש פה דברים שחייבים להיות בחוק ושחשוב להסכים להם – הוצאת ממשלת המעבר מכל נושא צמצום העילה זה אלמנט שהיה מוסכם על כולם. גם כך הממשלה בגרעון דמוקרטי ואין לה שום יתרון על בימ"ש. לא יעלה על הדעת שממשלת מעבר מרגע הכרזת הבחירות תקבל צמצום עילת הסבירות כמו ממשלות אחרות.

נקודה שניה שאני יודע שח"כ רוטמן לא מסכים לה – נדרשת הבחנה בין החלטות הממשלה במליאתה להחלטות השרים – הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון. בהנחת המוצא החלטות הממשלה רובן מדיניות לעומת החלטות השרים שברובן אינן.

החלת חובת הסבירות על השרים גם אם אין ביקורת שיפוטית- יש לקבוע בחוק שיש חובה לנהוג בסבירות. יש פער בין החובה לשפיטות שלה ותיתכן חובה גם אם אין שפיטות שלה. המשמעות של הצמצום כמו שנראה כרגע בנוסח הוא פטור מחובת הסבירות ולזה גם אתה לא מסכים. אני מבין את החשש שברגע שתיקבע חובה תהיה שפיטות של העליון אבל בבימ"ש העליון יש לא מעט שופטים נוסף על סולברג, המתנגדים לסבירות ולכן אם תקבעו את החובה שהיא קריטית זה חשוב.

אחת ההצעות הייתה שמי שיבדוק את חובת הסבירות הוא הכנסת עצמה ובעיניי זה לא רע- שוועדה כמו ביקורת המדינה שהיא תמיד בראשות האופוזיציה תקבל את הבדיקות של הסבירות. הרווח הוא כפול- אתה מחזק את הכנסת שהיא במצב גרוע אל מול הממשלה. בנוסף הח"כים מקבלים מעקב צמוד אחר הסבירות ויכולים לתקן. גם אם זה לא יקרה, עדיין חובת הסבירות קריטית.

יש לעשות הבחנה בין מינויים שמאושרים בכנסת ע"י המליאה לבין מינויי השרים שעליהם צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה. אני רואה הנהונים מכל הכיוונים וחושב שלפחות הנקודות הללו שהן קריטיות אפשר להשיג הישג.

אם ההיסטוריה תשפוט בסוף שיהיה תשעה באב בגלל הסבירות אתם תצטרכו לשלם את המחיר ולכן הדבר הזה קריטי. אלו דברים שהיו מוסכמים כמעט על כולם".