בתום פגישתם האישית של הנשיא יצחק הרצוג ושל נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, התקיימה פגישה בילטרלית בנוכחות שתי המשלחות, ולאחר מכן נשיא המדינה נשא הצהרה לתקשורת.

דברי הרצוג בפתח הצהרתו –

אני אזכיר לכם סיפור: כשביידן נחת בביקורו בישראל ביולי שעבר, כשהוא יורד ממטוס האייר-פורס 1 בישראל, הוא צעק בקול רם לעברי כשחיכיתי לו על קצה השטיח האדום "I'm home" – זו בעצם ההרגשה שהוא נתן גם לי; אוהב ישראל, רודף שלום ותומך בביטחונה.

הדבר המרשים היה שהרגשתי שהקשר העמוק בין הרבה מן היושבים בבית הזה לאורך ההיסטוריה, ובין הרבה מן היושבים בבית הנבחרים לאורך ההיסטוריה, בין העם האמריקני למדינת ישראל במלוא 75 שנה למדינה – זה קשר משפחתי. אלה לא יחסים רגילים בין ארצות הברית למדינות שחשובות לה, אלא יחסים שיש בהם אלמנטים משפחתיים עמוקים מאוד, ועל כן גם הדאגה ההדדית למה שקורה בארצות הברית ובוודאי למה שקורה בישראל.

הרצוג משוחח עם נציגי כלי התקשורת מחוץ לאגף המערבי של הבית הלבן, היום (צילום: Jacquelyn Martin, AP)

השיחה נסבה על נושאים אזוריים – על האיום האיראני, על מה שקורה עם החיזבאללה בלבנון, אבל גם על מה שקורה בישראל. אנחנו צריכים להבין ולכבד זאת, שכאשר הנשיא, נשיא המעצמה הגדולה ביותר בתבל, שואל שאלות ומתעניין כפי שהיה לו בשיחתו עם ראש הממשלה אתמול, זה לא כדי לקטר, זה לא כדי להרגיז – זה מתוך דאגה עמוקה של הרבה מן הידידים שלנו.

וזה עוד שיקול בצורך שלנו כאומה, ברגעים אלו ממש, להגיע ככל שניתן להבנות, להסכמות, לדו-שיח, לנוסחאות – בסופו של דבר ישראל חשובה מאוד לעולם, חשובה מאוד לאזור, וחשובה מאוד לארצות הברית. וזה גם צריך להיות שיקול נוסף לאחים ולאחיות שלנו במדינת ישראל.