ולדימיר בליאק כותב הבוקר: "לא במקרה הם בחרו בביטול עילת הסבירות, או בביטול חובת הסבירות, בתור הצעד הראשון בהפיכה משטרית. לא מדובר בדבר "קטן" ו-"לא משמעותי".
לא ב-"סלט שפותח תאבון" ולא בתוספת חסה לפיתה.

איך אני יודע?
ראיתי את רוטמן אחוז טירוף בוועדה בשבועיים האחרונים. ראיתי את סדר יומה של הכנסת משועבדת באופן מלא לטובת קידום חוק אחד.
ראיתי את החקיקה הממשלתית הענפה נמחקת, על מנת לפנות את הזמן לוועדת ההפיכה.

ביטול עילת הסבירות יעניק לקואליציה של נתניהו מסגרת נורמטיבית כוללת לצעדים הבאים – החוק יאפשר לממשלה לפעול בניגוד לערך השוויון, לפטר פקידות מקצועית, למלא את השירות הציבורית בפעילים פוליטיים, לפגוע בחופש הביטוי, לקצץ במעמד האופוזיציה, לשנות את חוקי הבחירות לטובת המשטר.

זה הסיפור, וזו המשמעות.
זו לא "מנת פתיחה", זו מנת מפתח. ישראל לא תהפוך לדיקטטורה ביום שני, אך ביטול עילת הסבירות בהכרח יסלול את הדרך להפיכת הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה חלולה, חסרת משמעות אמיתית. האירוע לא נגמר. המאבק לא תם. בשלושת הימים הקרובים כל אזרח, כל מוסד, כל גוף שישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית יקרה לו, יבחר את הדרך למחות. להתנגד.
אנחנו עוד יכולים למנוע את האסון ולעצור את הקיצוניים שבאו לחרב את המדינה. נעשה את זה יחד".