יושב ראש המחנה הממלכתי בני גנץ קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לחזור לשיחות בחסות הנשיא –

נתניהו, זו פנייה ממני אליך, רגע לפני התהום. קודם כל – החלמה מהירה ובריאות טובה.

מדינת ישראל בדרך לחצות את הקו האדום. אנשים לא ישנים בלילות. לוחמים, מרגישים שהמדינה נוטשת אותם. ראשי המשק מזהירים מקריסה כלכלית. ועל כל זה מסתכלים ראיסי, נסראללה, סינוואר וכל אויבינו.

תסתכל לי בעיניים, ותסתכל לכל אזרחי ישראל בעיניים: ללוחמי השריון, גולני, ולטייסים, לאימא המודאגת מדימונה, לקשיש שלחם בפלמ"ח מקיבוצי הצפון, לסטודנטית מתל אביב – האם באמת שווה לגזור את תעודת הזהות המשותפת שלנו, בלחץ הקיצוניים?

אני יודע, זה קשה פוליטית, אני יודע – יש גם הרגשה של רבים שמכופפים אותם בחוסר צדק. אבל אתה ראש הממשלה, והאחריות על כתפיך.

חזרה לבית הנשיא, הסכמה על עילת סבירות שלא תפגע בדמוקרטיה, והמשך קידום כל החקיקה המשפטית והמשטרית בהסכמה היא המהלך הנכון והראוי. בדיוק כפי שהצעתי ביום רביעי.

זה לא זמן להתווכח מי צודק – זה הזמן להיות חכם ולעשות את המעשה הנכון. זו לא כניעה – זו אחריות לאומית.

אני גם מציע הערב, מתוך הוגנות, לך ולכל חברי הבית מהסיעות השונות, שאם נלך למתווה של הסכמות, הוא יהיה תקף לא רק לכנסת הזו אלא גם לכנסת הבאה – כך נתחייב כל ראשי הקואליציה והאופוזיציה. נודיע, שלא תהיה חקיקה משפטית ומשטרית שעניינה השלכות לאופי הממשל בישראל, ללא הסכמה רחבה והידברות באותו המנגנון, כדי שלא נחזור לטלטלה הזו שעוברת על כולנו.

זה טוב גם לצד שתומך בחקיקה – הרי אם החקיקה הנוכחית תעבור, ברור שתגיע ריאקציה, ובעזרת השם ורצון הבוחר, נבטל אותה יום אחרי הבחירות הבאות. אני מניח בפניך הערב את האופציה לקיים תהליך של חקיקה שתתקבע לשנים קדימה, ולא תהפוך לכתם חולף בהיסטוריה של מדינת ישראל.

אני קורא לך – זו העת למנהיגות. "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ביננו – ורדפהו".