יאיר לפיד בפוסט בפייסבוק:

גם אנשים טובים וערכיים מסתובבים בימים אלה ואומרים, "כבר עדיף ממשלת אחדות. שלפיד וגנץ ייכנסו במקום סמוטריץ' ובן גביר ונגמור את זה". מתוך הייאוש הגדול, זה נשמע להם כמו פתרון. אנחנו נכנס לממשלה, והמהומה המתישה תסתיים סוף סוף.

ואז מה? כי יום אחרי שהממשלה הזו תוקם אזרחי ישראל יראו שזו לא אחדות, אלא כניעה. הרי זו לא באמת תהיה ממשלת אחדות, אלא עוד ממשלה של נתניהו. כל הפטריוטים המופלאים שצועדים עכשיו ברחובות עטופים בדגל ישראל יראו אותנו, הנציגים שלהם בכנסת, עומדים ונשבעים אמונים לנתניהו. אנחנו נהפוך להיות השרים של נתניהו, שמדווחים לנתניהו, שמצייתים למדיניות שמכתיב נתניהו – אם יתחשק לו לספר לנו מהי המדיניות הזו. אחדות זה נחמד לטקס הפתיחה, אחר כך יש ממשלה, ויש מי שעומד בראשה, וכל האחרים כפופים לו. בכל העולם יבינו שאין כבר בישראל אופוזיציה לנתניהו. הם יבינו שכולנו חושבים שנתניהו הוא מנהיג ראוי ומקבלים על עצמנו את הערכים המקולקלים שלו. לא תהיה שום דרך אחרת להבין את הממשלה הזו.

המילה "אחדות" תיעלם מהלקסיקון אחרי חמש דקות. אחר כך נהיה בתוך ממשלה שבראשה עומד נאשם מושחת, שמעדיף את האינטרסים האישיים שלו על טובת המדינה. ממשלה השואבת את כוחה ממכונת הרעל הממומנת בידי מיליארדרים בחו"ל. ממשלה שערוץ "לשחרר את יגאל עמיר" 14 הוא צינור התקשורת הרשמי שלה. ממשלה שאין לה בעיה עם עבריינים מורשעים או עם גזענות ומשיחיות (אתם לא באמת חושבים שהוא יסכים להיפרד מדרעי וקרעי, נכון?). אנחנו נרכין את ראשנו בפני ראש ממשלה שכולנו יודעים שהוא מאס בדמוקרטיה, שאין לו בעיה להסית ולפלג.

מאותו רגע ואילך הכל יהיה רשום גם על שמנו. המונולוגים הגזעניים של דודי אמסלם הרי לא ייפסקו, אנחנו רק נצטרך לשבת שם ולהעמיד פנים שאנחנו מסכימים מפני שהוא יהיה השותף שלנו. יהיה כמובן "חוק גיוס" שיקרי ועלוב, שפשוט ישחרר את הצעירים החרדים מכל חובה, ואנחנו לא נדע להסביר לילדים שלנו למה אנחנו חלק מזה. התקציבים והג'ובים למקורבים ימשיכו לזרום, כי הרי אי אפשר לצפות מהם להתאבד פוליטית, את זה מצפים רק מאתנו. כמובן שיימשכו גם התקציבים למאחזים והעלמת העין מאלימות המתנחלים הקיצונים, ואנחנו נשתוק, כי אנחנו שם איתם. אחראים בדיוק כמוהם. או שלא נשתוק, רק נמלמל משהו על "להשפיע מבפנים", שזו סיסמת הכניעה הקבועה של כל מי שהולך לשרת שלטון מסואב ורודני.

אז זו הסיבה שיש עתיד לא תכנס לממשלה של נתניהו: כי אנחנו בפוליטיקה בגלל ערכים. כי אנחנו מאמינים בהגינות. כי הפתרון לממשלה שהורסת את המדינה הוא לא להצטרף אליה, אלא להיאבק בה. המדינה הזו זקוקה לריפוי כאוויר לנשימה, אבל כדי שזה יקרה הממשלה הרעה הזו צריכה להיעלם מן העולם. התפקיד שלנו הוא להיות אלטרנטיבה טובה יותר, ישרה יותר, שנאבקת למען ערכים ליברליים, למען מעמד הביניים הישראלי, למען הדמוקרטיה. נכון שזה מאבק קשה, אבל כניעה היא לא הדרך לנצח בו. נחישות דווקא כן.