19 אנשי מערכת הביטחון, בהם ראשי השב"כ לשעבר נדב ארגמן ויובל דיסקין, האלופים במיל' טל רוסו, נמרוד שפר ורוני נומה, ראש אגף המבצעים במוסד עד לאחרונה אל"מ במיל' נבו ארז, תתי אלופים וקציני מילואים בכירים נוספים ביקשו הבוקר להצטרף לעתירתו של אל"מ במיל' נגד ביטול עילת הסבירות.

העתירה (בג"צ 5769/23) הוגשה ביום חמישי, 27.7, על ידי אל"מ במיל' אשר ביקש כי פרטיו יישארו חסויים מחשש לביטחונו.

עו"ד עודד סבוראי, המייצג את העותרים ביחד עם עו"ד סיון האוזמן, אמר היום: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה והמומחים למשפט בינלאומי היא, שביטול עילת הסבירות מעלה דרמטית את הסיכון למעצרם של לוחמי צה"ל ויתר זרועות הביטחון ולהעמדתם לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ובמדינות שעויינות את ישראל. ביד אחת שולחת ממשלת ישראל את טובי בניה להילחם בשדה הקרב, וביד השנייה היא טומנת להם מלכודת משפטית שעלולה להוביל למעצרם בחו"ל ולהרס חייהם. או שחברי הכנסת לא ידעו מה ההשלכות של הצבעתם לביטול עילת הסבירות, או שידעו ופשוט החליטו להפקיר את הלוחמים".

עו"ד סבוראי הוסיף: "מדובר במאמץ מאורגן שנועד למנוע מידע חיוני ומהותי מחברי הכנסת בטרם יצביעו, וככזה, הדבר מהווה פגם חמור מאד בהליך החקיקה. רוה"מ מעולם בעבר לא היה עסוק מכדי לפגוש ברמטכ"ל. יו"ר ועדת חוץ וביטחון מעולם בעבר לא נרדם בשמירה, ובטח שלא במשך אחת עשרה משמרות, בהן התעלם מדרישת חברי האופוזיציה לכנס את הועדה".

עוד הוסיף עו"ד סבוראי: "הצטרפותם היום לעתירה של 19 מבכירי מפקדי צה"ל וזרועות הביטחון, גיבורי ישראל שתרומתם למדינה גדולה מכפי שניתן להעלות על הדעת, היא כורח המציאות לאחר שחברי הכנסת הפקירו את הלוחמים. המפקדים נאלצו לצאת למאבק המשפטי כדי להגן על שלומם ועל ביטחונם של הלוחמים הצעירים ושל הדורות הבאים של מפקדי צה"ל וזרועות הביטחון. המפקדים, הלוחמים ואזרחי ישראל שמים את מבטחם בבית המשפט העליון, קו ההגנה האחרון שימנע את נפילת המבצר".
ֿ
אלוף במיל' נמרוד שפר: "העותרים מהווים קבוצה של לוחמים ומפקדים (כיום במילואים) בליבה המבצעית הביטחונית, באוויר, בים, ביבשה ובמודיעין. פעילותם מבוצעת תמיד תחת זכוכית מגדלת של שיקולים מבצעיים ואחרים בכל שרשרת הפיקוד, מקַבָלת ההחלטות ועד ביצוע המשימה בפועל. לוחמים אלו, שיעשו הכל כדי להמשיך ולשרת את המדינה נגד אויביה, חוששים באופן ממשי, שכפי שאומרים היועצת המשפטית לממשלה ומומחים למשפט בינלאומי, ביטול עילת הסבירות עלול להוביל לסיכון לחשיפה ממשית שלהם למעצרים וכתבי אישום בבתי משפט שונים בעולם".

עיקרי העתירה כפי שמופיעים בסעיפים 15-18:
"העותר יתמקד אפוא בשני היבטים של התיקון, השלובים זה בזה:

הראשון – כתוצאה ישירה מהתיקון, יהיו משרתי כוחות הביטחון, בסדיר ובמילואים, המכהנים בתפקידים הנתונים בליבת העשייה המבצעית של צה"ל, נתונים בחשיפה מוגברת לנקיטה נגדם בהליכים פליליים במישור הבינלאומי – מעצר, חקירה והעמדה לדין פלילי בגין פעילותם המבצעית – בעיקר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אולם גם בהליכים פליליים במדינות זרות. זאת, כתוצאה מהפגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק בישראל, המגן האחרון שעמד להם עד כה הודות לעקרון המשלימות הקבוע באמנת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין. שיקול זה לא נשקל כלל או שלא ניתן לו המשקל המתאים עת נדון התיקון.

ההיבט השני: התיקון עלה לקריאה שנייה ושלישית מבלי שהתאפשר… לחברי הכנסת, לקבל מידע מהותי, אמין, עדכני ודחוף אודות הערכת המצב של הרמטכ"ל ביחס להשפעה של קבלת התיקון על ביטחון המדינה ועל כשירות צה"ל. זאת, במיוחד לנוכח התייצבותו החריגה של הרמטכ"ל בכנסת כדי להיפגש בדחיפות עם ראש הממשלה, ולהביא לידיעתו את הערכת המצב העדכנית. סירוב ראש הממשלה לפגוש ברמטכ"ל ולקבל ממנו את הערכת המצב בטרם הצבעה הוביל לכך שראש הממשלה לא עצר את הליך החקיקה לשם העברת הערכת המצב הביטחונית… לחברי הכנסת, על-מנת שיהיה באפשרותם לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים, בטרם יחליטו כיצד להצביע. מחדל זה מהווה פגם פרוצדורלי משמעותי, המחייב את ביטול התיקון, קבלת המידע… ועריכת הצבעה מחדש, במיוחד כשמדובר בתיקון לחוק יסוד, בעל השפעה ממשית על המשטר בישראל ועל צביונה של המדינה כדמוקרטיה ליברלית. שימוש הכנסת בסמכותה כרשות מכוננת מחייב הקפדה יתרה על קבלת כל המידע המהותי בטרם הצבעה.