אם שר הכלכלה ניר ברקת או שר הביטחון יואב גלנט היו עומדים בראש הליכוד, הקואליציה הייתה מתחזקת בשני מנדטים על חשבון המחנה הממלכתי לעומת מה שהסקרים מעניקים לשתי המפלגות כיום. כך עולה מסקר עיתון "מעריב", שנערך על ידי מכוני הסקרים "לזר מחקרים" ו-Panel4ALL ופורסם הבוקר.

מפילוח התוצאות עולה שבמקרה שבו ברקת עומד בראש הליכוד, מפלגת המחנה הממלכתי מאבדת שני מנדטים לטובת הליכוד. אלא שהליכוד מתחזקת במנדט אחד בלבד, מכיוון שהיא מאבדת אחד לעוצמה יהודית.

עוד עולה מסקר "מעריב" כי במקרה שבו גלנט עומד בראשות הליכוד – המחנה הממלכתי מאבדת שלושה מנדטים, רובם לליכוד. אלא שלמרות זאת, מפלגת הליכוד אינה מתחזקת, מכיוון שהיא מאבדת 2־3 מנדטים, בעיקר למפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית.

לפי הסקרים הללו, הקואליציה הייתה מקבלת 65 מנדטים והאופוזיציה 55, כך ששני הגושים – זה של הקואליציה הנוכחית וזה של "ממשלת השינוי" הקודמת – לא היו יכולים להרכיב ממשלה.

עוד עולה מהסקר כי במקרה של בחירות במציאות שבה נתניהו הוא יו"ר הליכוד, המאזן בין הגושים היה 53 ח"כים לקואליציה ו-67 לאופוזיציה. המשמעות היא שלו היו נערכות בחירות, המפלגות שהרכיבו את הממשלה הקודמת (ללא ימינה של נפתלי בנט) היו יכולות לחזור ולהרכיב ממשלה חדשה, גם ללא תמיכת חד"ש.

לפי הסקר, המחנה הממלכתי והליכוד נחלשות לעומת הסקר הקודם במנדט כל אחת, ואילו הציונות הדתית ורע"ם מתחזקות.

לפי הסקר, לו היו נערכות בחירות היום במצב שבו נתניהו עומד בראש הליכוד, המחנה הממלכתי הייתה מקבלת 30 מנדטים (31 בסקר הקודם), הליכוד 26 (27 בסקר הקודם), יש עתיד 17, ש"ס 10, יהדות התורה 7, הציונות הדתית – 6, חד"ש־תע"ל 5 , ישראל ביתנו 5, רע"ם 6, עוצמה יהודית 4, מרצ 4.

בל"ד, שאמורה לקבל 1.6% מהקולות והעבודה שאמורה לקבל 1.8% לא עוברות את אחוז החסימה – בהנחה שלא היו מצטרפות לחד"ש-תע"ל ולמרצ, בהתאמה.

בתרחיש שבו ברקת עומד בראשות הליכוד, התוצאות היו הליכוד 27, המחנה הממלכתי 28, יש עתיד 16, ש"ס 10, יהדות התורה 7, הציונות הדתית 6, רע"ם 6, חד"ש־תע"ל 5, ישראל ביתנו 5, עוצמה יהודית 5, מרצ 5.

בתרחיש שבו בראשות הליכוד עומד גלנט, התוצאות היו הליכוד 26, המחנה הממלכתי 27, יש עתיד 17, ש"ס 10, יהדות התורה 7, הציונות הדתית 7, רע"ם 6, חד"ש־תע"ל 5, ישראל ביתנו 5, עוצמה יהודית 5, מרצ 5.

מסקר של אותן חברות סקרים עולה כי 43% מהציבור מתנגד למתווה הפשרה שלפי פרסומים יוחס לנשיא המדינה יצחק הרצוג, לעומת 39% שתומכים בו.

לפי הסקר מצביעי הימין ברובם הגדול (62%) מתנגדים לפשרה, ולעומתם שיעור זהה של מצביעי המרכז־שמאל (61%) תומכים בה. עוד עולה מהסקר כי 41% מהנשאלים נוטים לא להאמין שראש הממשלה בנימין נתניהו ימלא את חלקו בהסכם, לעומת 38% הסבורים שהוא יעשה זאת.

גם כאן החלוקה בין המחנות הפוליטיים חדה: 72% ממצביעי הימין מאמינים לנתניהו, לעומת 70% ממצביעי המרכז־שמאל שאינם מאמינים לו.

בסקר האינטרנטי, שנערך ב־7־6 בספטבר, השתתפו 517 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים כאחד. טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.3%.