ראש המל"ל, השר לשעבר צחי הנגבי, התראיין היום לעיתון ואתר "מעריב" על המגעים להסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית. הנגבי אמר:

"יש אופטימיות זהירה אבל הרבה יותר משמעותית מכפי שהייתה בתחילת הדרך. כרגע האמריקאים מגדירים את הסיכוי להגיע להסכם בינם לבין הסעודים כ־50-50. יש סיכוי שזה לא יבשיל, כי שנת בחירות זו השנה הרגישה ביותר, ואי אפשר להעביר את ההסכם בלי שיתוף פעולה דו־מפלגתי".

בהתייחסו לשאלה, האם הוועדה הממשלתית לבדיקת השימוש המשטרתי ברוגלות מחלישה את המשטרה במאבקה בפשיעה, אמר הנגבי "הטענה הזו נכונה. יכול להיות שחברות שמעניקות את השירות הטכנולוגי המדובר יסרבו לקבל את המשטרה כלקוח. יש פנייה כזו מאחת החברות שהודיעה למשטרה שכל עוד החקירה לא הסתיימה, היא לא תיכנס לתחום הזה. זה חשש מוצדק".

בתשובה לשאלה 'אז למה כל כך דחוף לממשלה להקים את הוועדה דווקא עכשיו, כשהמשטרה גם ככה נתונה בעומס אדיר'? ענה הנגבי: "אני לא יודע". בתשובה לשאלה, האם להחלטה אין קשר לתיקי נתניהו? הנגבי ענה: "בגלל שהייתי פוליטיקאי, נראה טבעי לשאול אותי שאלות שהיו קשורות אליי לפני שמונה חודשים. אבל היום אני עובד ציבור במטה לביטחון לאומי, שלא עוסק בקרבות קואליציוניים ובטענות מטענות שונות בהקשר כזה או אחר".

בהתייחסו למהפכה המשפטית, אמר הנגבי: "כרגע אין פגיעה בביטחון בעקבות הרפורמה. אבל יש אפשרות שככל שתעמיק המחלוקת, היא תמצא ביטוי בכמה מאפיינים של הביטחון בישראל כמו למשל תופעה של אי־התייצבות למילואים. דבר כזה יפגע במוכנות של הצבא למערכה רב־זירתית.

"אני לא מודאג מכך, כי בסיטואציה של היום אין צפי גבוה למערכה רב־חזיתית. אומנם הסבירות למלחמה עלתה מעט בתקופה האחרונה כתוצאה מכמה התפתחויות, אבל היא עדיין נמוכה. נכון לעכשיו אני לא מבחין בפגיעה ביכולות של צה"ל להשיג את המשימות. אני לא רואה שהאויבים שלנו ששים אלי קרב".

"המילואימניקים עצמם מודיעים שאם אויבי ישראל יתקפו, והם ירגישו שהעימות הוא לא כזה שהממשלה החליטה עליו כסוג של תעלול או מהלך מניפולטיבי, הם יתייצבו. שלישית, אני מאמין שלא ירחק היום וכל המחלוקת הזאת תהיה מאחורינו. ראש הממשלה עצמו אומר שהוא הוריד מסדר היום את רוב התוכנית שגרמה לסערה".

"בחיל האוויר באמת יש בעיה. אבל בימי שגרה לא צריך את כל מערך המילואים ומערך הטייסות".

"אני האחרון שינסה לומר שהפגנות הן לא ציפור הנפש של הדמוקרטיה. ציבור שניטלת ממנו הזכות לצעוק ולבקר את הממשלה ולנסות לשנות את מדיניותה למעשה לא חי בדמוקרטיה. אבל הזכות הזאת לא מצדיקה סירוב להתייצב למערכה למען ביטחון המדינה. אני מאוד יכול להזדהות עם ההרגשה של המפגינים. ועדיין, שישה שבועות אחרי הפינוי התייצבות למילואים".

כל המוטיבציה האדירה שלכם עשרות שבועות להגיע לכל מיני מקומות ברחבי הארץ זה רק בגלל שאתם מוכנים להציל את המדינה. לא יכול להיות שבאותה משימה של הצלת המדינה תבצעו מהלך שפוגע בביטחונה".

בהתייחסו לטענה שבשיחות בהשתתפותו עם הפלסטינים, ישראל התחייבה להקפיא בנייה בהתנחלויות, אמר: "לא היה ולא נברא. אין התחייבות כלפי הפלסטינים להפסקת בנייה בהתיישבות. רק הסברנו את ההסכם שהגענו אליו עם האמריקאים, שלפיו, לאחר שאישרנו בפברואר תשעה מאחזים חדשים, התחייבנו שעד אוגוסט לא נעשה זאת (שוב). ושלא נאשר עד יוני דירות חדשות, וכך עשינו".

בהתייחסו לשאלה, האם יש כוחות בממשלה שאין להם עניין שהרשות הפלסטינית תשרוד, ענה: "יש חברי ממשלה שעמדתם היא שככל שהרשות חלשה יותר, על סף קריסה, כך זה מחזק את האחיזה שלנו ביהודה ושומרון. אבל הגישה של ראש הממשלה אחרת. הוא כינס את הקבינט והביא להצבעה החלטה שנפעל למנוע את קריסת הרש"פ בניגוד מוחלט לכוחות מתוך הקואליציה".

בהתייחסו ליחסי ישראל וארה"ב, אמר: "ההנחה שלי, כמי שמלווה את יחסי ישראל וארצות הברית כמעט 40 שנה, היא שמעולם לא היו יחסים כל כך הדוקים, אינטימיים ומשמעותיים בין ישראל לבין ארצות הברית".