ועדת הכספים מקיימת כעת דיון בנושא חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לעניין תמיכה במשק: "בצוק איתן חודש אל תוך המלחמה הביאו לוועדה תקנות, שאלות של פיצוי, עכשיו בגלל שהאירוע הוא גדול ומשמעותי יותר, אנחנו כבר מאמצע שבוע שעבר עובדים, יש מודלים שמשרד האוצר עובד איתם, יקח 24-48 שעות עד שיגבשו ויהיה מתווה ארצי לכל העסקים בארץ, זה יהיה מאוד דומה למעגל האחרון בקורונה, על בסיס השוואת מחזורים, שיתן מענה על הוצאות קבועות, לשכר עובדים, אנחנו יושבים עם משרד הכלכלה, מול המגזר העסקי, נצא למתווה עוד השבוע הזה, היתרון שיש מנגנונים, צריך לדייק אותם".

"צריך תיאום מלא במישורים הכלכליים השונים, ואני בתיאום מלא עם הנגיד, הכלכלה הישראלית יכולה לתמוך את המצב עד לניצחון גם בזירה הצבאית וגם האזרחית, נכנסו לאירוע בצורה טובה מאוד. יש לנו עתודות מזומנים גדולים, החשב מנהל את זה בצורה טובה מאוד. אנחנו נערכים לתרחישים הכי קשים, שיהיה הכל, כולל רכבות שיסעו, ואוניות, עם כל עניין הביטוחים"

"הסיוע המיידי שנתנו בדרום פועל: תזרימית דחייה של תשלומי מע"מ, של ביטוח לאומי, של תשלומי ביטוח, אנחנו עובדים על דחיית כל המועדים, אין אף אדם שלא יסתבך עם ביטוח לאומי, מע"מ או משהו אחר, כי הוא בצו 8 או מפונה, או מסיבה דומה".

"הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים, והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה, ואני לא רוצה להגיד מה אם לא. אם זה לא יעבוד בטוב, זה יעבוד בחקיקה".

בפתח דבריו ציין השר: "אני חייב לפתוח בלקיחת אחריות, במבחן התוצאה נכשלנו, קו ההגנה הראשון של הגנה פיזית לאזרחיה נכשל, ועכשיו אנחנו עוברים לקו השני. התפקיד שלנו להחזיק את הקו השני, ולהראות שבדבר הזה אנחנו ראויים והאמון במדינה וכל מערכותיה נשמר. תנחומים לכל המשפחות, ודאגה לשבויים והנעדרים. זה אירוע גדול ומזורי, שבא בהפתעה, עלתה טענה איך יכול להיות שהמדינה לא מוכנה, אמרתי שאם מישהו יגיד לי שהמדינה צריכה לזהות 1,300 גופות, הייתי אומר לו ללכת למנוע את המצב הזה. יש לזה מחירים גם בהערכות מאירוע לסוג הזה, אף אחד לא נערך לזהות מספר כזה ולטפל במשפחות, אני לא רוצה לתאר, אבל כל מה ששמעתם לא מתקרב למה שקורה בשטח.

"בצד הכלכלי, בשמחת תורה פתח משרד האוצר את החמל שלו, כדי לאפשר לצהל לעבוד באפס בירוקרטיה ומגבלות, המשכנו בתמיכה בכל משרדי הממשלה, שהמטרה היא לעבוד, לסגור מעגלים ולתת מענה למשרדים. מהר מאוד עלו הצרכים מהשטח, וכל צורך קיבל מענה. מס רכוש – כ-200 איש ירדו דרומה, נתנו מענה, יש כבר מקדמות, זו מערכת שעובדת טוב וצריך לוודא שהיא ממשיכה לעבוד טוב. יש עין גם על הצפון, בתקווה שלא נצטרך.

"קיבלנו החלטה על מענק מידי בסדר גודל של 80 מיליון ₪ למי שפונה מהבית, בלי קשר לנזקים ופיצוי, כל אחד דחפנו הכי מהר שאפשר. הפינוי אינו בעיה כלכלית, יש כסף לפינוי. שמחליטים לפנות או לא, זו לא החלטה של כסף, זו החלטת מדיניות שנגזרת מהרבה מאוד שיקולים. נתנו גם מענקים ראשונים לעיריות מתוך הבנה של הצורך".

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון התפרץ לדברי השר: "תפנו את מי שבלי מיגון, אם לא מגינתם את מי שביקשנו במשך שנים, אז תפנו. למי צריך לחכות? איזה תשובות יש לך לאותם אנשים שחוץ מלהתפלל שלא יפגעו אין להם כלום? הוציאו הודעה שאשקלון קיבלה 100 מיליון ₪, עוד לא קיבלה. 7 שנים אני צועק וכל פעם מקוששים עוד החלטת ממשלה. תכניסו את אשקלון לעוטף, היא חלק מהעוטף לצערי. אני צריך להמתין לוועדה שיקח 6 ימים שיעבור כמה מיליוני שקלים. העסקים סגורים, עיר רפאים, הפסדים של מאות מיליוני שקלים. אם משרד הביטחון נתן אישור ואומרים לי שהאוצר לא מאשר? מה אני יכול לעשות עם 60 מיליון שעלות הפינוי היא 300 מיליון"?

"חוץ מהלתפלל שלא ייפול עליהם טיל אין להם שום אפשרות להישאר בחיים. אם לא נתתם מיגון ולא טיפלתם במיגון במשך עשרות שנים – תפנו את מי שבלי מיגון" – תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון מוחה על המצב: "שבע שנים אני צועק, קיבינימט! תכניסו את אשקלון לעוטף!" @tomerglam pic.twitter.com/liJYXzsFNc

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) October 16, 2023