תושבי הצפון דורשים מהממשלה להשוות את התנאים שקיבלו לפיצוי וסיוע בעת המלחמה לתנאים שקיבלו יישובי ועסקי הדרום.

לפי כתבה של ליאת רון בוואלה!, בעוד יישובי הדרום המפונים קיבלו "מסלול ירוק" חוסך בירוקרטיה, העסקים בצפון יצטרכו להוכיח את הנזק בדרך הארוכה, ובינתיים הם מיטלטלים בין משרדי האוצר והביטחון ולא מקבלים תשובות.

נזכיר שבצפון הארץ, רוב היישובים צמודי הגדר פונו על חשבון המדינה, ואלה שלא פונו בעזרת תרומות – שהולכות ונגמרות. התושבים חסונים ויכולים להתמודד עם המערכה הביטחונית, אך החזית הלא פחות קשה היא מול האוצר, שלא מוכן לתת לתושבי הצפון המפונים, את מה שמקבלים מפוני הדרום.

עד כדי כך הסוגיה הזו בוערת, שראש עיריית נהריה, רונן מרלי, ביקש סליחה מנשיא המדינה, שהיה אמור לפגוש הבוקר, וטס לישיבת ועדת הכספים בירושלים, כדי לשכנע את חברי הועדה שנהריה צריכה להיות כלולה במסלול הפיצוי הירוק והצליח לסחוט מיו"ר, משה גפני, שהמתווה לא יעבור אם נהריה לא תהיה בפנים.

והנה דוגמה: קריית שמונה ושדרות, שתי ערים שפונו מתושבים וזכאים ל-100% פיצוי. בעל שווארמה בדרום יכול להגיש בקשה לרשות המיסים לקבלת פיצוי עקיף על פגיעה בהכנסות, במסלול מיוחד המכונה "מסלול ירוק", שחוסך בירוקרטיה, בלבולי מוח וזמן, אבל מקנה לו רק 80% מהסכום.

בעל שווארמה מהצפון לעומת זאת חייב לעבוד במסלול האדום, שפירושו עמידה בתנאים מחמירים, שאפילו חריגה קטנה מהם שוללת פיצוי, טופסולוגיה בלתי נגמרת כדי להוכיח את הנזק, תחינות בפני פקיד מס רכוש, שיכול להעביר אותו שבעה מדורי גיהנום ובסופו של הליך, שיכול להמשך שנים, הוא יקבל, יש להניח, פחות מ-100% פיצוי.

למה תושבי הדרום זכאים להטבה המשמעותית הזו, ותושבי הצפון לא? התשובה פשוטה: ככה. ואם ננסח זאת באופן שבו ניסחו זאת בכירים באוצר, "זה לא בידנו, זה בידי משרד הביטחון". ככה מוצאים את עצמם ראשי הראשויות בצפון מבזבזים את האנרגיה שאין להם תחת טילים, כדי להסביר את הסיטואציה ההזויה הזו למקבלי ההחלטות, שלא מחליטים כבר חודש.

לפני יומיים שלח משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו העימות, מכתב בהול שמוען ליו"ר ועדת הכספים גפני, שר האוצר, שר הביטחון, מנהל רשות המיסים, ומנכ"ל האוצר, בו הביע תדהמה על כך שבטיוטת תזכיר תשלום הפיצויים העקיפים, הקובעים מעמד של "איזור מיוחד" לקבלת פיצוי מוגדל ובתהליך קצר לעסקים וחקלאים, יישובי הספר בצפון לא נכללים.

"לתדהמתי", כתב, "חרף החלטת הממשלה לפינוי יישובי קו העימות בלבנון, בטווח של 0-3 ק"מ מהגבול, אינם נכללים במפה באיזורים הכתומים, האיזורים המיוחדים, את יישובי קו העימות לבנון אשר חלקם פונו על ידי שר הבטחון ואל כלל יישובי קו העימות. ביישובים שבטווח של 3-9 מגבול לבנון ו-0-7 ק"מ מגבול סוריה, אין כלל פעילות כלכלית ועסקית תקינה ואינם בהכרח עומדים בתנאי המסלול האדום של מס רכוש".

דוידוביץ' לא קיבל תשובה ממשרד האוצר והוא זועם. "לעסקים ממרחק של 0-9 ק"מ מגבול הצפון, בעיקר אלה שלא פונו אבל מושבתים כמעט לחלוטין, יהיה קשה מאוד להוכיח את הנזק העקיף, כי הוא כרוך במגבלות מאוד קשות.

"בעלי העסקים בצפון תלויים בפקיד השומה וצריכים להוכיח קשר נסיבתי בין המצב הביטחוני לירידת ההכנסות, שזה בעצם אומר – 'נתיש אתכם עד הסוף, וכשלא יהיה לכם יותר כוח, תוותרו'. מחר אני מתכוון להגיע לוועדת הכספים ולוודא שגפני עומד במילתו. אם זה לא יקרה, נפנה לבג"צ, כי פשוט אינן לנו ברירה".