מהרשות השופטת נמסרה "התייחסות לטענות מופרכות בדבר שינוי הסדרי הבטחון והוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה על ידי בג"ץ".

ככל הנראה ההודעה בתגובה לדברי שר המשפטים לוין בריאיון בשבוע שעבר כי "הקונספציה של מערכת המשפט הביאה למצב של קשירת הידיים שלנו… העובדה שאי־אפשר היה לירות במי שמתקרב לגדר, דבר בלתי נתפס בכלל".

על פי ההודעה, בשנת 2018 בעקבות אירועים אלימים שהתרחשו סמוך לגדר המערכת בגבול רצועת עזה, הוגשה לבג"ץ עתירה בה נטען כי מדיניות הפתיחה באש שצה"ל נוקט, והכוללת ירי חי במקרים מסוימים – אינה חוקית.

העתירה נדחתה פה אחד על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט ציין בפסק הדין כי מתחם התערבותו בנושאים מעין אלה הוא מצומצם וצר ביותר וממילא אין שום יסוד לטענה כי הוראות הפתיחה באש שונו עקב פסיקת בג"ץ.
הטענה כאילו לאחר הדיון בבג"ץ התקיים כביכול דיון כלשהו בסוגיה בה עסק פסק הדין, מאחורי הקלעים, אף היא טענה חסרת שחר.

שר המשפטים יריב לוין בכנס "מידה" בירושלים, 5 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כך גם הניסיון המופרך לקשור בין פסק הדין לבין ביקור שנערך לאחר מתן פסק הדין, ביום 7.6.2018, על ידי נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת אסתר חיות והמשנה לנשיאה דאז, השופט חנן מלצר ביחידת בתי הדין הצבאיים בקריה. במהלך הסיור לא נדונו ולא עלו לדיון תיקים תלויים ועומדים או כאלו שנדונו בבית המשפט העליון, ואף לא שאלת יישומם.

כפי שכבר נמסר בתגובת דובר צה"ל משנת 2018, מדובר בביקור שנערך ביוזמת האלוף דורון פיילס, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, שמטרתו היכרות עם שופטי בתי הדין הצבאיים ושופטי בתי המשפט הצבאיים באיו"ש ואשר במהלכו התקיים גם מפגש היכרות עם הרמטכ"ל, בהשתתפות הפרקליט הצבאי הראשי.

שופטי בית המשפט העליון דנים בעתירות המוגשות לבית המשפט באולם בית המשפט ואינם מקיימים ישיבות עם צד זה או אחר בעניינים הנוגעים לעתירות במסגרת אחרת, לא לפני ולא לאחר מתן פסק הדין.