התיקון לתקציב המדינה אושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 59 תומכים לעומת 44 מתנגדים. מדובר בשלוש הצעות שונות שכולן אושרו לאחר שנדחו כל ההסתייגויות.

ההצעה הראשונה היא לאפשר דחיית מועדים למנגנון ההתכנסות הקבוע בסעיף 3א1 לחוק היסוד, בתקופה שלא תעלה על 50 ימים, במצבים בהם התרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכה תקציבית משמעותית בסמוך למועד הגשת דוח ההפרשים.

ההצעה השנייה היא להעלות את תקרת הגירעון ל3.7% במקום 2.75%, וכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת ב3.75% עבור צרכים צבאיים וב1.95% עבור צרכים אזרחיים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל.

ההצעה השלישית היא הצעת חוק תקציב נוסף לפיה תקציב המדינה נטו לשנת 2023, כולל תשלום החזר חובות יהיה 636.6 מיליארד ש"ח, ומגבלת ההוצאה תעמוד על 510.6 מיליארד ₪. כלומר תוספת של כ-25.9 מיליארד ש"ח לתקציב שנת 2023.

לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד ש"ח – 17 מיליארד ש"ח מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד ש"ח להוצאות אזרחיות (כ-8.9 מיליארד) ואחרות. מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד ש"ח (90%) והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד ש"ח (10%).

17 המיליארדים המיועדים לצרכי ביטחון כאמור, הינם עבור תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים – שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מנהלת תקומה, קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה.

1.8 מיליארד ש"ח ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב"ס, כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות, ומקלטים.

1.8 מיליארד ש"ח ישמשו להוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד ₪ למערכת הבריאות – מיגון בתי חולים, בריאות הנפש, רכש תרופות.