בניו יורק טיימס פורסם תחקיר מקיף ממנו עולה כי חמאס החזיק בקרן השקעות ונכסים בשווי של חצי מיליארד דולר, ניהל עסקאות ומכר מניות במאות מיליונים. לפי הדיווח, הכסף הזה, לצד המיליארדים מקטאר,  שימש לבניית הכוח הצבאי של חמאס.

התחקיר מצא כי במוסד עקבו במשך השנים אחרי הקרן וידעו על השקעותיה ומטרותיה. ב-2018 אף נחשפו מסמכים סודיים שפירטו לפרטי פרטים את השקעות הקרן שבה השתמש חמאס למימון פעולותיו.

בפנקסי החשבונות, שנגנבו ממחשבו של בכיר בחמאס, נרשמו נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים. חמאס שלט בחברות כרייה, גידול תרנגולות ובניית כבישים בסודן, גורדי שחקים תאומים באיחוד האמירויות הערביות, מפתח נכסים באלג'יריה וחברת נדל"ן הנסחרת בבורסה הטורקית.

לפי הדיווח המסמכים יכלו לסייע לחנוק את צינור הכסף של חמאס ולסיכול תוכניותיו, והסוכנים שהשיגו אותם אף שיתפו אותם עם ממשלת ישראל וארה"ב – אך שום דבר לא קרה. במשך שנים, אף אחת מהחברות המופיעות בפנקסי החשבונות לא עמדה בפני סנקציות מצד ארה"ב או ישראל. איש לא קרא בפומבי לחברות או הפעיל לחץ על טורקיה לסגור את הקרן.

הכסף הזה, אומרים כעת גורמים אמריקאים וישראלים, סייע לחמאס לבנות את התשתית הצבאית שלו וסייע בהנחת היסוד לפיגועי ה-7 באוקטובר. "כולם מדברים על כשלים במודיעין ב-7 באוקטובר, אבל אף אחד לא מדבר על אי עצירת הכסף", אמר אודי לוי, לשעבר ראש אגף הלוחמה הכלכלית של המוסד. "זה הכסף – הכסף – שאיפשר זאת".

אבל בצמרת הממשלות הישראליות והאמריקאיות, גורמים רשמיים התמקדו בהרכבת שורה של סנקציות כספיות נגד איראן. אף אחת מהמדינות לא נתנה עדיפות לחמאס. מנהיגי ישראל האמינו שחמאס מעוניין יותר בשלטון מאשר בלחימה.

עד שהסוכנים גילו את הפנקסים ב-2018, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עודד את ממשלת קטאר להעביר מיליוני דולרים לרצועת עזה. הוא הימר שהכסף יקנה יציבות ושלום. לוי נזכר בתדרוך אישי של נתניהו ב-2015 על חמאס. "אני יכול לומר בוודאות שדיברתי איתו על זה", אמר מר לוי. "אבל לא כל כך אכפת לו מזה".

לפי הדיווח, לאחר שהמוסד פירק את צוות המשימה שעקב אחרי הקרן של חמאס, החוקרים המתוסכלים הדליפו לפייסבוק מסמכים בתקווה שהדבר יעורר את תשומת לב התקשורת או יגרום לעסקים להפסיק לפעול עם חברות הקשורות חמאס.

כוח המשימה המיוחד נקרה "הרפון" וכלל סוכנים, חיילים, שוטרים, רואי חשבון ועורכי דין תחת אותה מטריה,ודיווח ישירות לראש הממשלה. לכוח המשימה אף הייתה יחידת לוחמה כלכלית בתוך המוסד שיכלה לפעול בחשאי על פי המודיעין שאסף.

"לא היו בינינו יריבויות", אמר תמיר פרדו, ראש המוסד דאז. "אף אחד לא קיבל קרדיט על אף פעולה אחת. זה פשוט עבד." הרפון, לדבריו, היה "אחד הכלים החשובים שהיו למוסד". הוא העביר מידע מודיעיני לרגולטורים פיננסיים, סוכנויות אכיפת חוק, פוליטיקאים ובעלי ברית בוושינגטון, וסייע לישראל לקדם סנקציות פיננסיות נגד איראן וחזבאללה.