נשיא המדינה יצחק הרצוג, ביקר הבוקר בדצמבר במועצה האזורית הר חברון. במהלך ביקורו נפגש הנשיא עם כ-150 מפקדים מחטיבת יהודה שתופסים קו בגזרה בימים אלה, ובהמשך הגיע הנשיא לנחם ולחזק את ידם של משפחת ברקוביץ' מסוסיא, שבנם איל נפל בקרב בצפון רצועת עזה ומשפחת אילני מעשהאל, ששכלה את הבעל והאב גדעון אשר נפל בקרב ברצועת עזה.

דברי הנשיא ללוחמים:

אלו ימים מאוד מאתגרים לעם ישראל – ימים של רוח, של נחישות ושל חזון. אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק שהוא לא רק מקומי אלא יש בו השפעות על העולם כולו.

אתמול בלילה הייתי בריאיון קשוח בזום, עם עשרות אלפי צופים מכל העולם; והמראיינת, מארצות הברית, התחילה לשאול על צה"ל והתפקוד שלו. בתשובה, סיפרתי על כוחות המילואים ואמרתי לכולם: שכל אחד מכם יחשוב שמישהו בגילו מתישהו קם, עוזב הכל והולך להתגייס.

אני מסתכל על החטיבה, כל עם ישראל פה. גם המח"ט וגם הסמח"ט, ובכלל כולכם מהווים דוגמה ומופת לעם ישראל ואני מבקש לחזק אתכם ולהודות לכם ולברך אתכם ולומר לכם שאני מקווה שכולכם תשובו בשלום במהרה הביתה.

אבל את המערכה הזאת אנחנו חייבים להשלים. זו מערכה אמיתית על הערכים שלנו. על הערכים שלנו והאמונה במשפחת העמים וביכולת של העולם המודרני להתמודד עם רשע ועם אימפריית רשע שזרועותיה מתחילות בטהרן ושלוחותיה בכל האיזור. יש לזה השלכות אדירות על עתיד האיזור כולו, ועל היכולת שלנו להשתלב באיזור.

חשוב לי מאוד בהזדמנות הזאת לחזק את מפקד הפיקוד, אלוף יהודה פוקס, שעובר ימים לא פשוטים של התקפות אישיות בוטות, חצופות ומכוערות. צה"ל עושה הכל – כמו שאני רואה כאן עם חטיבת יהודה – הכל כדי להגן על התושבים. התושבים וצה"ל חד הם בכל כך הרבה מובנים. יש קבוצת מיעוט קולנית שגורמת נזק נורא גם להתיישבות וגם לצה"ל וחשוב מאוד שנעמוד מולה ונבהיר לה שעד כאן.

אנחנו מאמינים במדינת ישראל ומאמינים בחוקיה וביכולות שלה, ובצה"ל שלנו שהוא המוקד לאחדות הכי גדול שיש לנו. כל העם כולו ניצב מאחורי צה"ל. בנינו ובנותינו בצה"ל, וצה"ל הוא צבא העם ששומר על העם, מגן על העם, ויביא לנו גם את הניצחון.

אני מבקש לחזק את קבינט המלחמה בראשותו של ראש הממשלה נתניהו, ואת כל החברים בקבינט על ההחלטות השקולות והאחריות. אנחנו נמצאים במערכה ארוכה, קשה, כבדה וכואבת מאוד; ונעשה הכל כדי להחזיר את החטופים הביתה. אנחנו עוסקים בזה יומם וליל.

אתמול הודעתי בצורה פומבית שאנחנו מוכנים להפסקת אש ולהפוגה הומניטרית כדי להיכנס לעוד סבב של החזרת חטופים במהרה. זאת שליחות גדולה ופדיון שבויים זו מצווה גדולה; ובמקביל לכך גם להמשיך במערכה עד הניצחון, כדי לשנות את פני האיזור ולהביא עתיד טוב יותר.

חזקו ואמצו! שתדעו רק ימים טובים ותודה רבה לכולכם".