נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם בעצרת המרכזית לציון 100 ימים לשבי החטופים בעזה  ואמר כי "אסור שנושא החטופות והחטופים ירד מסדר היום הציבורי והעולמי עד שחרורו של אחרון החטופים. אני מתחייב להמשיך ולפעול לכך בכל דרך וכלי שעומדים לרשותי". במהלך נאומו נשמעו קריאות "בוז" ו"בושה" מהקהל.

דברי הנשיא המלאים:

"משפחות אהובות, אחיותיי ואחיי אזרחי ישראל היקרים. מאה ימים. מאה ימים ארוכים של שבי.

"מאה ימים נוראים של בדידות. מאה ימים בהם חטופים – תינוקות, ילדים, קשישים, נשים וגברים, פצועים וחולים, נמצאים בידי מחבלים נתעבים של חמאס. הם מוחזקים באכזריות שטנית. בחשכה. במנהרות. בלי טיפול רפואי. בסבל נורא.

"מאה ימים של דאגה ושל פחד. מאה ימים של אי-וודאות, בלי לדעת מה עולה בגורלם. מאה ימים בהם ליבו של עם שלם פועם יחד איתכן – משפחות אהובות.

"מאה ימים בהם כל אחד מאיתנו מרגיש שהעולם חסר; שהזוועה נוכחת בחיינו במובן הכי מוחשי ואיום שלה. מאה ימים בהם אנחנו זוכרים היטב כי האחריות לכל פגיעה בחטופינו מוטלת על מרצחי חמאס – הם שחטפו. הם שעינו. הם שטבחו.

"מאה ימים של תפילה, של תקווה, של ציפייה. מאה ימים בהם הלב נשרף – מכאב ומתסכול. מאה ימים בהם כולנו סופרים את השניות והדקות. מאה ימים בהם אנו שומעים את קול אחיותינו ואחינו צועק אלינו מתחת לאדמה. מאה ימים בהם אנו קורעים שערי שמים בזעקה: "שלח את עמי"!

"משפחות יקרות, באתי לכאן הערב כנשיא מדינת ישראל כדי לומר לכן בשם האומה כולה, ובשם המונים בכל רחבי תבל: אתן לא לבד, ולא ניתן לכן להיות לבד. לא עכשיו, ולא אף פעם.

"הגבורה שלכן וזקיפות הקומה נותנות לכולנו כוח במאבק האיתנים להשיב את בנותינו ובנינו מידיו של אויב אכזרי וחסר אנושיות. אתן החוסן הלאומי שלנו. עם שלם מאוחד ומלוכד יחד אתכן, סביב החובה: להשיב את כל החטופות והחטופים הביתה. ולהשיב את הביטחון לכלל אזרחי ישראל.

"השבת החטופים היא מעל לכל ויכוח. מעבר לכל מחלוקת. זהו צו מוסרי עמוק – צו של עם, וצו של מדינה.

"אני קורא לכם מכאן חטופות וחטופים – אחינו ואחיותינו, למי מכם ששומע אותנו: אנחנו לא מוותרים עליכם. אנחנו לא שוכחים אתכם. כולנו פועלים ונמשיך לפעול כאן בארץ ובכל העולם 24/7 כדי להשיבכם הביתה. כל עם ישראל איתכם!

"אני פונה מכאן למשפחת העמים בדרישה: תעשו הכל, תפעלו בכל דרך, כדי להשיב הביתה את החטופים. אסור שנושא החטופות והחטופים ירד מסדר היום הציבורי והעולמי עד שחרורו של אחרון החטופים. אני מתחייב להמשיך ולפעול לכך בכל דרך וכלי שעומדים לרשותי.

"אני מבקש מכאן – מכיכר החטופים, לחזק את לוחמי ומפקדי צה"ל וכוחות הביטחון, שמחרפים את נפשם כדי להכריע את האויב ולהביא את החטופים האהובים הביתה; ולחבק את המשפחות השכולות ואת הפצועים הרבים בגוף ובנפש.

"אני מבקש להודות לכולכם ולכל מי שפועלים כבר מאה ימים במסירות, באהבה וללא לאות למען השבתם של החטופים הביתה: הן מטעם המדינה, הן בחברה האזרחית – במיוחד במטה החטופים, והן בקרב ידידינו בכל רחבי תבל – בראשם ארצות הברית.

"משפחות יקרות, הקול שלכן – קול האימהות והאבות הקוראים לילדיהם לשוב הביתה, קול הילדים הקוראים להוריהם – מלווה אותנו כבר מאה ימים יום-יום ולילה-לילה.

"אנו עומדים יחד אתכם עכשיו – בשעת נעילה של ממש, עם תומו של יום הערבות ההדדית המקודש הזה, וזועקים: את אחינו ואחיותינו אנחנו מבקשים. את אחינו ואחיותינו אנחנו דורשים. מי ייתן והם ישובו אלינו הביתה בקרוב".