פורסמה דעת המיעוט של השופט אהרן ברק בהחלטה של בית הדין בהאג. בין השאר הוא מתאר שם את קורותיה של משפחתו בשואה, וכותב כי עבורו, "רצח עם" הוא יותר מסתם ביטוי, אלא "זוהי ההאשמה חמורה ביותר האפשרית".

ברק מוסיף כי הרעיון שישראל מואשמת כעת בביצוע רצח עם קשה לו מאוד באופן אישי, ו-"כניצול שואה, אני מודע עמוקות למחויבותה של ישראל לשלטון החוק כמדינה יהודית ודמוקרטית".  לדברי ברק, "אילו נענה בית המשפט לבקשת דרום אפריקה לעצור את המבצע הצבאי בעזה, ישראל הייתה נותרת חסרת הגנה נוכח תקיפה אכזרית, ללא יכולת למלא את חובותיה הבסיסיות לאזרחיה, ובינתיים, ידיו של חמאס היו חופשיות להמשיך ולפגוע בישראלים ובפלסטינים כאחד".

על החלטתו לתמוך בחלק מהסעיפים הוא כותב כי למרות שהוא משוכנע שאין כל סבירות לרצח עם, הוא מסכים כי יש לעצור מעשי הסתה פומבית, "בתקווה שהצעד יסייע בהפחתת המתחים וימנע רטוריקה מזיקה". לגבי הסעד הרביעי, הוא מצביע בעד הכנסת הסיוע, "בשל אמונותיי ההומניטאריות העמוקות – והתקווה שזה יקל על השלכות הסכסוך המזוין על הפגיעים ביותר. באמצעות צעד זה, בית המשפט מזכיר לישראל התחייבויות בינלאומיות חיוניות, שכבר קיימות ב-DNA של הצבא הישראלי. הצעד הזה יבטיח שישראל תמשיך לאפשר העברת סיוע הומניטרי לעזה, שאני רואה בו חובה הנובעת מהמשפט הבינלאומי ההומניטארי".

מילות הסיום של ברק: "בכבוד רב הצטרפתי לבית המשפט הזה כשופט אד-הוק. מוניתי על ידי ישראל; אני לא סוכן של ישראל. המצפן שלי הוא החיפוש אחר מוסר, אמת וצדק. כדי להגן על הערכים הללו בנותיה ובניה של ישראל שילמו ללא אנוכיות בחייהם ובחלומותיהם, במלחמה שישראל לא בחרה בה".