ח"כ חילי טרופר מוסר על רקע הסערה שחוללה טלי גוטליב בפרסום הקונפירציות על שב"כ:

ב-7 באוקטובר, עובדי שב"כ רבים לקחו נשק, עלו על הרכב ודהרו לעוטף. עשרה מעובדי שירות הביטחון הכללי נהרגו ורבים נפצעו במהלך הקרבות והטבח. העיסוק בכך היה מועט כפי שאופייני לאנשים, שהם חלק מארגון שהמוטו שלו הוא "מָגֵן וְלֹא יֵרָאֶה".

ע', בכיר בשירות אסף איתו שני עובדים נוספים הישר אל כפר עזה, שם חיסלו עשרות מחבלים ולא עזבו עד שאחרון התושבים במקום חולץ. הם מסרבים לדבר על כך עד היום. ד', חבר קרוב שלי עוד מהשירות הצבאי, נלחם במשך שעות בשדרות ובבארי. כששאלתי אותו קצת על מה שעשה שם, הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו.
זו רוח הארגון, אלה הם עובדי השב"כ.

רונן בר, ראש השירות היה בין הראשונים להבין את הכשל ולקחת אחריות וכתב לעובדיו "האחריות היא עליי. יהיה זמן לתחקירים – עכשיו נלחמים", והם לגמרי נלחמים. כבר למעלה ממאה ימים הם לא מורידים את הרגל מהגז. מה-7 באוקטובר ועד היום הם מצויים בחזית וגם בכוחות הראשונים בתוך עזה בעומס ובקצב בלתי נתפס.

בימים האחרונים הם גילו לפתע, שכאשר הם נלחמים בחזית יש מי שנועץ סכין מטאפורית בגבם. במקום שהם יתמקדו במבט קדימה אל מול האויב הם נאלצים להסיט מבט אחורה מעבר לכתף, כי יש מי שמערער על מחויבותם, חושף אותם ומסכן אותם. כי יש מי שמתקשה לגבות באותם באופן חד משמעי.

עובדי השב"כ ראויים לקבל גב מההנהגה. בישירות, בפשטות, בלי השוואות וללא סייגים.

מאכזב שיש מי שמבקש לגנות רק אחרי שיטען מדוע לא מגנים התקפות כלפיו; שיש מי שמגבים רק אחרי שדורשים גיבוי גם עבורם. עובדי השב"כ אינם אמורים לעמוד תחת ביקורת שמסכנת את ביטחונם ובוודאי לא להיות קורבנות של קונספירציות מטורללות. אלה הם מיטב בנינו וכולנו צריכים לחפוץ בכך שיתרכזו במאבק בחמאס ולא במאבקים פוליטיים פנימיים בישראל.

תודה לכם עובדי השב"כ – גיבורי ישראל.