יושב ראש יש עתיד וראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר בנאום בפני ועידת הנשיאים של ראשי הארגונים היהודיים בארצות הברית ש"הדרך לניצחון מתחילה במחויבות שלנו לחטופים". עוד אמר: "כמו בשואה יש מולנו רוע מוחלט, שאין לפקפק בו ויש להילחם בו עד חורמה".

הנאום המלא של לפיד

המבחן הגדול שלנו בימים אלה – דווקא בימים אלה, ויותר מתמיד – הוא להישאר אנחנו. לנהל מלחמה קשה ואכזרית, נגד אויב שאינו משחק לפי הכללים, ולהישאר דמוקרטיה יהודית שמאמינה ברוח האדם.

הערכים שלנו, האמונות שלנו, הם לא מגבלה. הם מקור כוחנו. בזמן שאויבינו הקדישו את חייהם לדם ומוות, אנחנו הקדשנו את חיינו לחינוך ולהשכלה, לבניית חברה הוגנת, ליצירתה של מדינה שאתם ואנחנו יכולים להיות גאים בה.

האסון של ה-7 לאוקטובר ערער את ביטחוננו העצמי. יותר מדי אנשים אומרים – "כדי לנצח אותם, עלינו להיות כמוהם; כדי שהם יבינו את המסר, עלינו לדבר בשפה שלהם, השפה של המזרח התיכון".

לפיד נואם בפני ועידת הנשיאים של ראשי הארגונים היהודיים בארצות הברית, 21 בפברואר 2024

זה נשמע קשוח, זה נשמע חזק, אבל זהו קולו של הפחד. זהו קולם של אנשים שאיבדו את אמונתם בדרך שבה הלכנו. שאיבדו את אמונם בעוצמת המוסר היהודי ובכוחם של הערכים הדמוקרטים.

אם נתחיל לדבר בשפה שלהם – היא תהפוך להיות השפה שלנו. אם לא נשמור על עוצמתנו המוסרית זה יהיה נצחונו השני של החמאס. אם לא נשמור בגללו על החוקים שאנחנו בעצמנו כתבנו, הוא ינצח שוב. זה לא יקרה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות.

זה קשה לשמור על ערכיך בזמן מלחמה, אבל ערכים נועדו לימים קשים. לכולם יש עקרונות כשהכול בסדר. לכולם יש ערכים כשאין להם מחיר. הימים האלה תובעים מאתנו מחיר. אנחנו צריכים לעמוד בו.

הפטריוטיות שלנו לא נבחנת בשאלה כמה אנחנו שונאים את הצד השני, אלא בכמה אנחנו אוהבים את המדינה שלנו. מבחן האזרחות שלנו הוא לא בנכונות לשבור את החוקים, אלא בכך שנשמור עליהם מתוך הבנה שהם שומרים עלינו.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בטווח הקצר, תמיד תהיה סיבה לרצות לשנות את החוקים. תמיד יהיה מי שיצרח שהחוקים לא נועדו לימי מלחמה. בחייה של מדינה, הפטריוטיות היא הנכונות לשמור עליהם גם בשעותינו הקשות ביותר, מתוך כבוד לדורות שקדמו לנו ומתוך מחויבות לדורות הבאים.

במלחמה הזו, להבדיל ממלחמות רבות בתולדות האדם, יש בהירות מוסרית. היא התחילה ביום הנורא ביותר לעם היהודי מאז השואה, וכמו בשואה יש מולנו רוע מוחלט, שאין לפקפק בו ויש להילחם בו עד חורמה.

הדרך לניצחון מתחילה במחויבות שלנו לחטופים. זה חלק ממה שמבדיל אותנו מאויבינו. לחמאס לא אכפת לראות את בני עמו נהרגים. אנחנו נעשה כמעט כל דבר כדי לוודא שילדינו והורינו יחזרו לביתם.

מי שחושב שהמחויבות הזו היא חולשה, לא מבין את העיקרון היהודי הגדול של ערבות הדדית. לא מבין את כוחו האינסופי של עם שאומר: הילדים שלך, הם גם הילדים שלי. הגורל שלך, הוא גם הגורל שלי.

אין עוצמה גדולה יותר. אין גם דבר שמחבר יותר ביניכם לבינינו. כשיהודים נרצחים בבית כנסת בפיטסבורג, אני בוכה ומתפלל בישראל. כשיהודים נרצחים בקיבוץ בארי, לבכם נשבר בניו יורק ולילותיכם נטרפים בלוס אנג'לס.

.הריסות בית בקיבוץ רעים בעקבות מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר, 26 בנובמבר 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בשנים האחרונות הדמוקרטיה הישראלית הותקפה מבפנים, והוחלשה מבפנים, גם בידי אנשים היושבים היום בשלטון. זוהי אינה תופעה ייחודית לישראל. בכל העולם הדמוקרטיות נאבקות בפופוליזם הרסני שמבטיח ניצחונות קלים ופתרונות פשוטים לבעיות מורכבות.

אלא שישראל אינה ככל המדינות. אנחנו מוקפים אויבים שרק חיכו לרגע שבו ניחלש. הם הסתכלו עלינו ואמרו לעצמם: "אם ישראל היא פחות דמוקרטית, היא גם פחות חזקה," תקפו את בתינו ורצחו את ילדינו.

זה קרה פעם אחת, וזה לא יקרה יותר לעולם. אנחנו ננצח אותם בשדה הקרב, מפני שמותר לדמוקרטיה להפעיל כוח. אנחנו ננצח אותם גם בכך שנבנה מחדש את בתינו ואת המדינה שלנו – חזקה יותר, מתוחכמת יותר, מאוחדת יותר, דמוקרטית ויהודית יותר.

דמוקרטיה מתחיל בכבוד האדם. היהדות מתחילה בקדושת החיים. שתיהן חברו זו לזו בהכרה שכל אחד מאתנו הוא בריאה אלוהית ייחודית שעלינו לשמור עליה מכל משמר.

התפיסה הזו שמרה עלינו כעם אחד במשך אלפיים שנה בגלות. התפיסה הזו יצרה פה מדינה חזקה ומתוחכמת, בנתה את מערכת הבריתות המדיניות שלנו, בראש ובראשונה עם ארצות הברית, היא זו שתוביל אותנו לניצחון.

מי שינצח את הרוע, הוא הטוב. מי שינצח את הבערות והשנאה הם המדע, וההשכלה והנאורות והערכים. מי שתקף אותנו בשם קנאות דתית מעוותת, ייתקל במלוא עוצמתה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.