שלוש שנים אחרי האסון שבו נספו 45 בני אדם מפרסמת ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון את הדו"ח שלה. בין השאר נקבע בפרק המסקנות האישיות כי ישנה אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם "היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו".

כוחות ההצלה מפנים את האזור בהר מרון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

על חבר הכנסת אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים בעת האסון, הוועדה הטילה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים. על פי הדוח הוא היה צריך "לברר את התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה ולהתייחס אליה, תוך שהצפיפות והסיכונים שנובעים ממנה עומדים לנגד עיניו". לדברי הוועדה, "כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה המבוסס על עבודת מטה מסודרת. לאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר 'משקיף מן הצד'".

הוועדה המליצה לחדש חקירה פלילית נגד 4 גורמים: רב-פקד שמואל פיאמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון במשטרת ישראל; אינג' עאמר ח'ליליה, מהנדס הבטיחות של הילולת תשפ"א; ראובן בן גל, מנהל האבטחה הראשי של הילולת תשפ"א; שמעון מלכה, מנהל אבטחה בהילולת תשפ"א.

בנימין נתניהו מגיע למסור עדות בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 21 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

לגבי ראש הממשלה נכתב, "מאחר שהגענו לכלל מסקנה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום, הרי שהיה עליו לפעול לתיקון הדברים. הצעדים שנקט בהקשר זה לא היו מספקים. כך במיוחד בהתחשב בכך שהיה ידוע לו שהחלטות ממשלה שהתקבלו בעניין לא יושמו".

עוד נכתב כי "על ראש הממשלה מוטלת אחריות לאתר באופן יזום, בעצמו או באמצעות מנגנונים מטעמו, נושאים המחייבים את טיפול משרדו ובמידת הצורך את התערבותו, בפרט כאלה הקשורים לסיכון חיי אדם. ודאי שחובה זו מתבקשת לאחר אסון הכרמל והאמור לגביו בדוח מבקר המדינה".

עוד נכתב: "בנסיבות המתוארות היה על ראש הממשלה לאתר את הצורך לטפל באתר קבר הרשב"י, בהיותו נושא מסוג זה; אם לא מלכתחילה, בוודאי לאחר שהנושא עלה שוב ושוב באופן המעיד בבירור על כך שהבעיות הקשורות אליו אינן נפתרות ושהן ממשיכות לסכן חיי אדם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד המפכ"ל קובי שבתאי בזירת האסון בהר מירון, 30 באפריל 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

הדוח נפתח במילים, "את אסון מירון ניתן וצריך היה למנוע. הכתובת הייתה על הקיר הרבה קודם לקרות האסון, כתובה באותיות קידוש לבנה, בצורה חדה וברורה, אך נותרה שם בלא מענה… רבים מהממצאים שיפורטו בהמשך הדוח היו גלויים וידועים לכול. גם התוצאה הקשה שהם עלולים להוביל אליה הייתה ידועה. כמו בטרגדיה יוונית, הסוף היה ידוע מראש. לא היה ידוע מתי זה יקרה, במשמרת של מי, או באיזה חלק באתר. לא ניתן היה לדעת איזה מחיר ייגבה, כמה חוגגים ישלמו בנפשם ובבריאותם, כמה משפחות ייוותרו שבורות. אך ברור היה שהאסון בוא יבוא".

מסקנות אישיות נוספות: על הרב יעקב אביטן, השר לשירותי דת בעת האסון,
הוועדה הטילה אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל.

השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה מופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 31 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על רב-ניצב יעקב שבתאי, המפקח הכללי של משטרת ישראל, הוועדה הטילה אחריות אישית. הוועדה ציינה כי ב-17.1.2024, בצוק העיתים, על רקע המלחמה הוארכה כהונתו של שבתאי כמפכ"ל המשטרה בחצי שנה. הוועדה ציינה כי לכאורה, הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.

על שמעון לביא, מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל בעת האסון, הוועדה הטילה  אחריות אישית. הוועדה ציינה כי לביא קיבל על עצמו אחריות מייד לאחר האירוע, וכי בהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך, סברה הוועדה, נהג לביא כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה. הוועדה ציינה כי מאז 30.6.2023 הוא כבר אינו משרת במשטרה. בהתחשב באמור, החליטה הוועדה להסתפק בעניינו בקביעת הממצאים והמסקנות כפי שפורטו בדו"ח.

חובשים סוחבים אלונקות בהר מירון אחרי האסון, 30.4.2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

בדברי הסיכום לדוח נכתב: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון הכתובת הייתה על הקיר, ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו".