בחדשות 12 דווח כי לפי מסמך שחיבר מסמך האוצר, "גיוס החרדים היה מקצר ב-7 חודשים את שירות החובה לכולם".

לפי הדיווח, כך נכתב במסמך שהגיש אגף התקציבים במשרד האוצר לשר בצלאל סמוטריץ' לקראת הדיון הצפוי בממשלה בחוק הגיוס החדש. על המסמך חתום ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והוא מפרט את העמדה המקצועית והרשמית של האגף.

"בניגוד לעבר, הדרג המקצועי במשרד האוצר אינו שותף לעבודת המטה לגיבוש ההצעות, מצאתי לנכון להביא את עמדתנו המלאה בכתב טרם קבלת ההחלטה", נכתב במסמך.

המסמך מציין כי על רקע הצמיחה הצפויה בהיקף החברה החרדית, שצפויה להגיע ל-32% מאוכלוסיית ישראל ב-2065, המשך דפוסי התעסוקה הקיימים שלה נושא השלכות מאקרו-כלכליות משמעותיות.

"צפויה פגיעה בתוצר שתעמוד על כ-13%, המשקפת ירידה בשיעור מקביל ברמת החיים של כלל אזרחי המדינה. בנוסף, בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים ב-16% על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת ללא הגדלת הגירעון".

באוצר אמדו את ההשלכות הכלכליות: "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל, והעלות התקציבית מוערכת בכ-41 מיליארד שקל".

עוד נכתב כי "במידה והאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד תורתו אומנותו הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכ-7 חודשים לכולם.

"לחילופין, במידה ואוכלוסייה זו הייתה מתגייסת לשירות החובה בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות מופנים לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%. כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעים, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כ-5 ימים בלבד".

"המלצתנו היא לפעול על מנת לצמצם את הנטל המושת על המשרתים הקיימים ולבצע את המאמצים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים באופן מידי, לצד מיצוי הפוטנציאל הקיים תחת מסגרת השירות הנוכחית".