ארגון "יוזמות אברהם" פנה לשר התפוצות עמיחי שיקלי, כאחראי על הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית, ודרש להסדיר באופן מיידי את נושא מיגון הכפרים הלא מוכרים בנגב. זאת לאור פציעתה הקשה של אמינה אלחסוני בת ה-7, תושבת היישוב אל-פורעה שליד ערד, בעת המתקפה האיראנית.

"אמינה היא קורבן נוסף של היעדר המיגון בכפרים הלא מוכרים בנגב. מאז השבעה באוקטובר ופתיחת מלחמת חרבות ברזל, כל אזרחי המדינה חשים על בשרם את החשיבות של מיגון כאמצעי הגנה מול מתקפות שונות. מיגון כזה נמצא בזמינות – גם אם משתנה – לרוב אזרחי מדינת ישראל. זאת, למעט תושבי הכפרים בנגב.

"נזכיר שמדינת ישראל החליטה להכיר בכפר אל-פורעה בשנת 2006, אולם בחלוף 18 שנה – אין הכרה או הסדרה. חרף ניסיונות ומאמצים של גורמים שונים במהלך ששת החודשים האחרונים, לא חלה התקדמות משמעותית במיגון יישובים אלה. אמנם, מתחילת המלחמה הוצבו כ-300 מתקני מיגון ברחבי הכפרים הלא מוכרים, אולם לפי מיפוי שנעשה על-ידי החברה האזרחית עולה כי על-מנת לספק מיגון לכמאה אלף תושבי הכפרים הלא מוכרים, דרושות כ-10,000 מיגוניות.

"גם אמצעי המיגון שהובאו – מרביתם מתרומות והתגייסות של ארגוני חברה אזרחית ופילנתרופיה – אינם תקניים, מעטים מדי ולא מספקים ביטחון", כתבו בארגון "יוזמות אברהם" ובמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב לשיקלי.

"למרות דיונים רבים וכוונות טובות של אנשי מקצוע – מרבית תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב נותרים חשופים במהלך המלחמה למתקפות טילים, שגובות מחיר כבד. מתחילת המלחמה, שבעה אזרחים נהרגו ממתקפות רקטות חמאס, מהם שישה ילדים. מרביתם שילמו בחייהם על ההזנחה ארוכת השנים מצד המדינה, הן בהכרה ובהסדרה והן בהצבת מיגון.

"אנו פונים אליך כאחראי על הרשות לפיתוח ההתיישבות הבדואית, בקריאה לקחת אחריות על הסוגיה ולטפל בנושא ללא כל דיחוי נוסף".