שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד מגיבה לפרסום מהימים האחרונים של שיחה שלה עם מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, על מינויו של השופט איתן אורנשטיין לבית המשפט המחוזי מחוזי, כשנוה מסביר על האינטרסים הכלכליים שלו.

פרשנות: היועמ"שית חייבת להורות על חקירה נגד שקד, נוה ואורנשטיין

לפני חודש פרסם @chaimlevinson בעיתון הארץ את השיחות שקדמו למינוי השופט אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי בת"א – נוה נשמע שם מבטיח לאורנשטיין שהוא ידאג לכך ששרת המשפטים שקד תמנה אותו לתפקיד. שקד טענה בתגובה לפרסום: "השופט אורנשטיין נבחר לתפקיד מהטעם הפשוט כי הוא היה המועמד המתאים… pic.twitter.com/pU6aViAcDY

— עמרי מניב Omri Maniv (@omrimaniv) April 16, 2024

בין השאר שקד טוענת בתגובה שלה כי השתמשה בכוחה הפוליטי בתבונה, יצרה ברית עם הלשכה במקום שהשופטים יעשו זאת, במטרה לבנות מחנה שמרני בבית המשפט העליון ולמנות שופטים טובים ולאומיים. לטענתה של שקד "זה ודאי לא נעים לשמוע הקלטות אישיות על ניהול מהלכים פוליטייים ומינויים, בכל תחום. לא נעים, אבל כך הדברים עובדים".

תגובתה של שקד כפי שנשלחה:

"מי שלא יכול לעמוד בחום שלא ייכנס למטבח"

לפני תשע שנים נכנסתי למשרד המשפטים ביראת קודש. בה בעת, קיבלתי החלטה שאני לא אהיה שרה חסרת יכולת ביצועית וחסרת השפעה. התיישבתי בלשכה חדורת מטרה לממש את המדיניות עליה התחייבתי – מערכת משפט שמרנית יותר ומגוונת יותר.

לשם כך יצרתי שותפות עם לשכת עורכי הדין. מה שהשתנה בלילה הזה היה מארג יחסי הכוחות בקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים. אם עד אז נציגי הלשכה היו בברית עמוקה עם שופטי בית המשפט העליון ויחד זכו לרוב, כעת נבחרי הציבור בהנהגתי זכו לרוב ולראשונה ליכולת לממש מדיניות. כמובן שאם אני לא הייתי עושה זאת השופטים היו עושים את זה. כפי שתמיד היה, וכפי שקורה היום. ואכן, הקדנציה שלי במשרד המשפטים הייתה שונה. לא עוד שר משפטים בתואר, אלא שרה שבאה לעבוד ולייצר שינוי.

ידעתי להיאבק על נושאים עקרוניים, עמדתי בלחצים לא פשוטים והשכלתי לנהל משאים ומתנים. במילה אחת – פוליטיקה. הפשלתי שרוולים והשתמשתי בכוחי וביכולותיי הפוליטיות בנחישות ובתבונה.

הכל נעשה לטובת המדינה ולטובת קידום האג'נדה שלשמה נבחרתי. זו המטרה והיא שעמדה מול עיניי לאורך כל הדרך.

זה לא נעים לראות איך מכינים נקניקיות. זה ודאי לא נעים לשמוע הקלטות אישיות על ניהול מהלכים פוליטייים ומינויים. בכל תחום. לא נעים, אבל כך הדברים עובדים. ומי שלא יכול לעמוד בחום, שלא יכנס למטבח. אגלה לכם סוד – השופטים הם בשר ודם, וגם שיחותיהם בעניינים אלו התנהלו באותה הדרך. פוליטיקה היא אומנות האפשר, בכל מערכת.

שכל אחד יחשוב עם עצמו על שיחות אישיות שהוא מנהל ואיך הן נשמעות אם היו מפורסמות.

בעניין השופט אורנשטיין, ועדת האיתור המליצה על שני מועמדים: השופט אורנשטיין והשופט שנלר. השופט שנלר היה שייך למחנה הפוליטי שלי והופעלו עליי לחצים פוליטיים למנותו. מנגד, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ז"ל, מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין הפעילו עליי לחצים למנות את אורנשטיין. המערכת המשפטית לגווניה השונים סברה באופן גורף שהוא המועמד המתאים ביותר לנהל את בית המשפט המחוזי החשוב ביותר.

כשבחרתי את השופט אורנשטיין אמרה לי הנשיאה נאור ז"ל – "כל הכבוד, עשית את הדבר הנכון". ואכן, חל מהפך ניהולי בבית המשפט, מהפך שזכה לתשבחות מקיר לקיר.

קל להכפיש, קל לטנף וקל לשקר. קשה להבין מציאות מורכבת. והכי קשה, לעשות מה שעשיתי, לבנות מחנה שמרני בבית המשפט העליון ולמנות שופטים טובים ולאומיים לאורך כל שדרת המערכת.

חג שמח