יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ נאם בעצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה במכון משואה ואמר כי "החזרת אחיותינו ואחינו מהשבי, והמשך הלחימה לאורך זמן – חלק מהגבורה של העם היהודי. עתידנו משתקף בשנים ובדורות".

"הרב בני לאו כתב: "לאורך מאות שנות גלות לא יכלו היהודים להעמיד את גבורת הקרב שלהם במבחן. את הזכות לעמוד ולהילחם לקחו מהם בכל תפוצות הגולה, אולם אף אחד לא יכול היה לקחת מאיתנו את הגבורה האצורה בלבבות".

"אמי מלכה, ששרדה את ברגן בלזן, סיפרה לנו שגם כשגופה, ששקל פחות מ- 30 קילו, כמעט חדל מלהתקיים, רוחה המשיכה להיות איתנה. כך שרדנו.

"בשואה, גברנו כפרטים וכעם על הייאוש והאימה. חכמינו אומרים, שגיבור הוא מי שכובש את יצרו. מול כוחות הרשע הנאצים, הרעב, האובדן, וריח המוות מהכבשנים – בני עמנו נאחזו בכוחות הנפש. ברצון לחיות בעצמם וברצון לחיות כעם.

"ילדים שקפצו מרכבות, ורצו תחת מטחי אש אל החופש. מבוגרים שחלקו פרוסת לחם כשהרעב אכל אותם מבפנים. גיבורים ששרדו, נלחמו, ועלו לארץ להילחם שוב על תקומת עמם.

"בימים שאחרי השבעה באוקטובר, שוחחתי עם מאות שעברו את התופת. הביטוי "שואה שנייה", נשמע לא אחת. והסיפורים, היו שוב סיפורי גבורה. ילדים קטנים ששכבו בממ"ד וכבשו את הפחד.

"חיילים, שוטרים ואנשי כוחות ביטחון והצלה או אזרחים, שניהלו קרבות בתושייה ובאומץ. שחילצו מאות, תחת אש ובתחבולות. צעירים שקפצו על רימונים במיגוניות ולחמו במחבלים בידיים חשופות. אנשים שגילו ערבות הדדית וחירפו את נפשם.

"השבעה באוקטובר הזכיר לנו, שהגבורה אינה רק בכוח הצבאי, אלא קודם כל בנפש האדם והאומה. אויבינו ביקשו להשמיד, להפחיד ולפרק אותנו, ומצאו אותנו מאוחדים ונחושים יותר.

"גם כעת, אנו נדרשים לגבורה מהסוג הזה. החזרת אחיותינו ואחינו מהשבי, דורשת מאיתנו להתגבר על הכעס והזעם שבשחרור רוצחים מתועבים ובדחיית הלחימה. אבל זוהי בדיוק הדבקות ברוח שמאפשרת לנו לגבור על הייצר, למען רוח עמנו.

"כדי להציל עוד נפש ועוד נפש. כדי לשמור על הערבות ההדדית ומצוות פדיון השבויים. גם המשך הלחימה לאורך זמן, והבנת המחירים לחברה הישראלית כולה, דורשים מאיתנו גבורה וכיבוש היצר – אורך נשימה. עתידנו משתקף בשנים ובדורות, ולא בהישגים של ימים או שבועות.

"יצחק ארצי ז"ל, שורד השואה שחילץ אלפי ילדים, סיפר איך פגש בהם כשעלו על ספינת המעפילים: "התקשיתי להכירם. משלדי אדם דוממים, היו לצעירים שרוח החיים שוב פועמת בהם".

"במיוחד בימים האלו, נזכור את אלו שהיו "שלדי אדם", והפכו לחלוצים שהחיו את הרוח היהודית הפועמת של ימינו. נזכור איך הפכנו את האסון הגדול בהיסטוריה – לסיפור תקומה. נזכור את ששת המיליונים שנטבחו, והותירו לנו את הצו לשמור על גורלנו בידינו.

"ונזכור גם את האסון הגדול ביותר שקרה לנו מאז קום המדינה בשבעה באוקטובר. נחזור חזקים וכואבים, לבארי, לכפר עזה ולמטולה. לעולם לא נשכח את רוח האדם. את הגבורה האצורה בלבבותינו. ואת צו הנצח של העם היהודי ותקומתו. יהי זכר הנספים ברוך".