מליאת הכנסת אישרה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שילוב תלמידי ישיבות) שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. משמעות דין הרציפות היא שהכנסת תמשיך בהליכי אישור החוק מהנקודה שבה הופסקו בזמן כהונת הממשלה הקודמת.

63 חברי כנסת תמכו בהחלת דין הרציפות, ביניהם כל חברי הקואליציה פרט לשר הביטחון יואב גלנט, מול 57 שהתנגדו – כל האופוזיציה וגלנט. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך המשך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

על פי ההצעה לתיקון חוק שירות הביטחון, "יבוסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, תוך עדכון יעדי הגיוס, הצבת יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו.

"כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בדיון: "מעולם לא הבנתי למה ליהודי אסור להיות לוחם. איפה זה מופיע במקורות? לא מצאתי זכר לכך ששירות צבאי מנוגד ליהדות. כל גדולי המנהיגים היהודים היו כולם לוחמים. למה המנהיגות חרדית מתנגדת לשירות צבאי? אתם לא דואגים לעולם התורה, אין בזה שום דבר יהודי.

"לא ברור לי איך נציגי הציונות הדתית יכולים לתמוך בהשתמטות. כל ההשתמטות הזו היא אנטי יהודית ואנטי ציונית. איבדנו חטיבה שלמה – הרוגים, פצועים. המצב הבטחוני מחייב להגדיל את הסד"כ של צה"ל. להשתמט מהכול, משירות צבאי או אזרחי – זה הדבר הכי אנטי יהודי".

ח"כ אפרת רייטן מהעבודה אמרה: "החוק הזה הוא ממש כל מה שפסול, שגוי ובלתי מוסרי בעבודה ציבורית. היעדר התאמה למציאות ולצרכים בפועל ופעולה נגד ערכי היסוד שעליהם מושתתת מדינת ישראל.

"מדובר במהלך פוליטי, תכסיס ציני, שגובש בלית ברירה בשל מצוקה משפטית ופוליטית. הממשלה בוחרת בהליך פסול ומקוצר על פני עבודה סדורה וראויה. זהו פשע ממש להעביר חוק כזה דרמטי הנוגע לבניין הכוח בלי חוות דעת של משרד הביטחון. זה חוק למען הכיסא, חוק ששם את טובתכם הפוליטית מעל טובת המדינה. אתם גורסים את הערך של צבא העם".

מליאת הכנסת אישרה להחיל דין רציפות גם על ההצעה לתיקון חוק שירות לאומי-אזרחי שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

62 חברי כנסת תמכו בהחלת דין הרציפות, אל מול 10 שהתנגדו. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך המשך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

הצעת החוק קובעת כי: "לעניין הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי, מוצעים מספר תיקונים שנועדו להשלים את התיקון האמור לחוק שירות ביטחון בעניין שילוב תלמידי ישיבות, הכולל גם מסלול של שירות לאומי-אזרחי.

"בין היתר, מוצע להוסיף סוגי גופים נוספים שבהם ניתן יהיה לשרת, להרחיב את אפשרויות השירות בגופים ציבוריים, לקבוע מסלולים שונים לתקופות השירות ולהיקף שעות השירות השבועי הנדרש ולהגדיל את מכסת המשרתים שניתן להציב בזק"א ובאיחוד הצלה.

אתר ynet דיווח כי "ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, אמר בצידי המליאה אחרי הצבעת גלנט נגד ההצעה: 'חוצפן, צריך לפטר אותו'".

גלנט הגיע למליאה לפני ההצבעה השמית ואמר – כמסר לחברי הליכוד: "עדיין לא מאוחר להגיע להסכמה, אסור לעשות פוליטיקה קטנה על גבם הגדול של החיילים".

לפי הדיווח ב-ynet "יועצו של השר יצחק גולדקנופף תועד כשהוא ניגש אליו, ומנסה לשכנע אותו לשנות את הצבעתו". גלנט צייץ אחר כך: "עם ישראל מייחל להסכמות – שינויים לאומיים מבצעים בהסכמה רחבה".

כעת יעבור החוק לוועדת חוץ וביטחון. ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הוועדה הצביע בעד והסביר: "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מורכבים, ותפקידנו הוא לתת לה את כל התנאים לנצח. השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל. זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת.

"כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו. נעשה זאת בצורה נקייה, עיניינית ובשיתוף פעולה של כל הגורמים".

מהמחנה הממלכתי נמסר אחרי ההצבעה: "ראש הממשלה והקואליציה הוכיחו הלילה שהם חזרו ל-6.10. בזמן מלחמה, כשחיילי צה"ל נלחמים על הבית, הם נאבקים להנציח את הפטור משירות. עוד לא מאוחר להעביר מתווה רחב וכולל שיספק את צורכי הביטחון והחברה".

לפיד כתב אחרי ההצבעה: "זה אחד מרגעי החרפה הבזויים ביותר של כנסת ישראל אי פעם", כתב יו"ר יש עתיד לפיד לאחר ההצבעה. "בעיצומו של עוד יום קרב קשה ברצועה, ממשלת ההפקרות מעבירה חוק השתמטות וסרבנות. הכל פוליטיקה. אפס ערכים".

ליברמן כתב בטוויטר: "באישון לילה, בשעה שמיטב בנינו ובנותינו נלחמים בשדה הקרב, ממשלת ישראל עשתה צעד נוסף בדרך לחוק השתמטות שמהווה פגיעה קשה בחיילי צה"ל ומשרתי המילואים ובניגוד לצרכי מערכת הביטחון – והכול לשם הישרדות פוליטית. מגיע לאזרחי ישראל הנהגה אחרת, שתהיה ראויה להם".