ראש האופוזיציה יאיר לפיד נאם הערב בהפגנה בקפלן ובין השאר הביע צער על האסון ברפיח והתייחס לתמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת לאחר העברת חוק הגיוס. לדבריו "החיוך הזה יקבור את הקריירה הפוליטית שלו. החיוך הזה יסלק אותו מחיינו. לא יישאר אחריו כלום".

נאומו המלא של לפיד:

אני לא יכול להגיד לכם היום "ערב טוב". שום דבר לא טוב בו. גופנו בקפלן הלילה, וליבנו בפאתי עזה. אני שולח מכאן, בלב שבור, בשם כולנו, תנחומים וחיבוק חזק למשפחות שמונת הלוחמים שנהרגו הלילה ברפיח. אני לא אוהב את המשפט, "שלא תדעו צער." אתם תדעו המון צער, אבל תדעו גם שאנחנו אתכם, בכל ליבנו.

כל שבוע והשבר שלו. בפעם האחרונה הרגשתי ככה ביום שני האחרון, כשנהרגו ארבעת חיילי גבעתי. היינו בכנסת, בהצבעה על חוק הגיוס. כל הכנסת כבר ידעה. כולנו היינו במצב רוח קשה, מדוכדך, ואז הרמנו את הראש וראינו שיש אדם אחד שלא מרגיש ככה. ראינו את החיוך.

נתניהו עמד שם. עם חיוך ענק, מרוצה, מתנשא, זחוח. הוא ידע כבר, כולנו ידענו כבר, שטל, ואיתן, ואלמוג ויאיר נהרגו ברפיח, והוא מחייך. עוד חמישה פצועים קשה, והוא מחייך.

על מה הוא חייך? על זה שבזמן שחיילים נהרגים הוא העביר חוק שמפלה בין דם לדם. העביר חוק שקורע עוד קצת את העם. הרס עוד קצת את הצבא והחברה הישראלית. מכר אותנו בפעם האלף לאנשים שצועקים "נמות ולא נתגייס".

הוא חייך כי כל מה שמעניין אותו, זה להרוויח עוד קצת זמן. עוד כמה שבועות על הכסא המתנדנד. עוד כמה שבועות של ממשלה מופקרת והרסנית עם סמוטריץ' ובן גביר והאש בצפון והשחיתות של מירי רגב.

עוד כמה שבועות בלי להחזיר את החטופים, לתת להם למות שם. להתרחק עוד קצת מהשבעה באוקטובר – אולי עוד מישהו ישכח שהוא אשם והוא אחראי ועל שמו רשום היום הכי נורא בתולדות המדינה.

תזכרו את החיוך הזה. החיוך הזה יקבור את הקריירה הפוליטית שלו. החיוך הזה יסלק אותו מחיינו. לא יישאר אחריו כלום. לא תהיה כיכר על שמו, לא יהיה בית ספר, לא תהיה מזרקת בנימין נתניהו. רק החיוך המתועב הזה יישאר אחריו. לך כבר. צא מחיינו. לך.

אני יודע שאתם שואלים את עצמכם – איך? איך הוא יילך? והתשובה היא שאנחנו מוליכים אותו עכשיו. ברגע זה ממש. ככה זה נראה. ככה מפילים שלטון. כשעשרות ומאות אלפי אנשים לוקחים שלט ודגל ויוצאים מהבית, השלטון נופל. כשהרחובות בוערים ואנשים לא מוותרים, השלטון נופל.
כולנו ידענו שזה יקרה בשני שלבים. שלב א' נגמר. גנץ יצא השבוע מהממשלה. אנחנו מברכים אותו מכאן. הגיע הזמן. נאחד את כל האופוזיציה למאבק משותף. נעבוד יחד בלי מריבות אגו, לכולנו יש אותה מטרה.

עכשיו סוף סוף מגיע שלב ב'. להרחיב את הסדקים בקואליציה עד שהממשלה תיפול. הכנסת כבר שם. כולם מרגישים שהבחירות מתקרבות. אנחנו מדברים איתם. עם כל מי שמתנדנד. כל מי שיש לו מצפון. אנחנו אומרים להם תעזרו לנו להציל את המדינה.

אנשים אומרים לי, כותבים לי, "למה עוד לא הפלת אותם? למה אתה לא כמו ביבי, עושה הכל." אני לא כמוהו, יש כבר אחד כמוהו וגם זה יותר מדי, אבל אנחנו נעשה הכל. נעשה כל מה שצריך – עד שנפיל אותם.

כל מי שחושב שזה בלתי אפשרי, אני מזכיר לו: גם בפעם הקודמת כולם חשבו שזה בלתי אפשרי. גם כשהקמנו את ממשלת השינוי אף אחד לא האמין, אבל העפנו אותם הביתה וגם הפעם נעשה את זה. נפיל אותם ונלך לבחירות.

אני יודע שזה קשה ויש ספקות. תמיד יש, אבל שלטון נופל כשאנשים נאבקים למרות הספיקות. אף אחד לא הבטיח נצחון לאנשים שהלכו בסלמה אחרי מרטין לותר קינג. אף אחד לא הבטיח הצלחה לאנשים שיצאו עם לך ואלנסה למספנות של גדנסק. האנשים שצעדו אחרי מהטמה גנדי היו מלאים בספקות, אבל הם בכל זאת צעדו.

קפלן, חבל שאתם לא יכולים לראות את עצמכם מהבמה הזו. חבל שאתם לא יכולים לעמוד כאן איתי. אתם יודעים מה רואים מכאן? כוח. רואים כוח. רואים אנשים שלא יוותרו. אתה יודעים מה אני רואה מכאן? אני רואה את הדבר היחיד בעולם שימחק את החיוך מהפרצוף של בנימין נתניהו.

כל חייכם, כל השנים שנותרו לכם על פני האדמה הזו, אתם תספרו את הסיפור של הימים האלה. איך המדינה כמעט הרימה ידיים, אבל אתם לא ויתרתם. איך החלטתם שאתם לא מוכנים לוותר על המדינה שלכם.

ההבדל בין ייאוש לתקווה, הוא שהייאוש מסתכל אחורה, על מה שקרה, התקווה מסתכלת קדימה, על מה שיכול לקרות. הייאוש הוא כניעה לעבר, התקווה היא הדרך שלנו לשנות את העתיד.

תקווה היא הדבר שגורם לי לשבת בשתיים בלילה בבית של פעיל ליכוד שצריך לשכנע, התקווה מניעה אותי לנסוע למצעד הגאווה בירושלים כדי להתייצב מול המטורפים של בן גביר. תקווה היא האומץ להמשיך לנסות גם כשזה קשה.

אנחנו הולכים לבנות מחדש. אנחנו הולכים לתקן את מה שנשבר. אם לא נוותר, אם נהיה חכמים ונחושים ולא נוותר, אז עוד השנה, 2024, יהיו בחירות ואנחנו ננצח. עוד השנה 2024, תהיה לנו ממשלה ליברלית ונורמלית שתתחיל לבנות מחדש.

אתם התקווה. בשבילכם ואתכם אני אמשיך להלחם. זה הביחד ננצח האמיתי. זו המשימה, ואנחנו נעמוד במשימה.