ראש האופוזיציה יאיר לפיד נאם במליאת הכנסת והתייחס לסירוב הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר:

"תפיסת הבטחון של ישראל, נשענת כבר יותר ממאה שנה על מאמרו המפורסם ביותר של ז'בוטינסקי: "קיר הברזל". ז'בוטינסקי כתב שאנחנו צריכים קיר ברזל של עוצמה צבאית בינינו לבין אוייבינו. בקיר הזה, הוא כתב, "לא נראה אף לא סדק אחד."

"אנחנו רואים בקיר הברזל שלנו הרבה יותר מסדק אחד. כוחנו הצבאי נסדק. כוחנו המדיני נסדק. החוסן הפנימי שלנו סדוק ושבור. הערכים הלאומיים והליברלים שז'בוטינסקי האמין בהם לא רק סדוקים – הם מנותצים. הם שבורים לרסיסים. במקום קיר ברזל יש את הגדרות ההרוסות בעוטף עזה, את ישובי הגבול המופצצים בצפון.

"כדי שזה לא יקרה שוב, אנחנו צריכים להבין איך זה קרה. אנחנו צריכים לחקור באומץ, בלי להסס, בלי לפחד מהאמת. הנסיון של הממשלה, של ראש הממשלה, למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית נובע רק מדבר אחד: הם יודעים את האמת על חלקם באסון הנורא, והם פוחדים מהאמת הזו.

"את ועדת החקירה צריך להקים. אנחנו חייבים את זה ללוחמים בעזה. אנחנו חייבים את זה לחטופים במנהרות החמאס. אנחנו חייבים את זה להורים השכולים ולנרצחים, מגיע להם לדעת את האמת"

"אנחנו חייבים את זה לסיגל וארז, הוריה של נועה פרייס זכרה לברכה, התצפיתנית שנהרגה במיגונית בבסיס בנחל עוז. אנחנו חייבים את זה לאמא של בן סוכמן, שהיתה על הרמקול של הטלפון שלו, אמרה לו שהיא אוהבת אותו ואז הוא שמע איך המחבל נכנס לממ"ד ורוצח אותה.

"מגיע להם לדעת את האמת. הם לא ידעו מנוח עד שלא תתברר האמת והאשמים – כולם – יילכו הביתה. אין קיר ברזל במקום שבו בורחים מאחריות. אין קיר ברזל במקום שבו מפילים את האשמה על הדרג הצבאי.

"במדינת ישראל יש דרג מדיני לא רק בשביל טקסים ונסיעות לחו"ל. מישהו היה אחראי בשבעה באוקטובר על המדינה הזו. מישהו עמד בראש הפירמידה כשקרה לנו האסון הנורא בתולדותינו.

"המישהו הזה, בנימין נתניהו, אמר לנו: "חמאס מורתעים, הם לא יעזו לשלוח אפילו טיל אחד." הוא אמר לנו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלשתינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס, ובהעברת כסף לחמאס."

"זו היתה הקונספציה. היא לא נולדה בצה"ל, היא נולדה במשרד ראש הממשלה. שם צריכה להתחיל החקירה. בגלל זה הם יעשו הכל כדי למנוע את ועדת החקירה, בגלל זה הם לא יצליחו.

"כשתקום ועדת החקירה – והיא תקום, אתם לא תצליחו לחמוק מזה – היא תזמין אותי ותשאל אותי: "האם ידעת שעומד לקרות דבר נורא?" ואני אגיד לה, "כן, ידעתי." והיא תשאל אותי, "והאם הזהרת?" ואני אגיד לה, "כן, הזהרתי. עשיתי מסיבת עתונאים שבועיים לפני אסון השבעה באוקטובר והזהרתי."

"והוועדה תשאל אותי, "איך ידעת שעומד לקרות משהו נורא?" ואני אענה לה, "מפני שהייתי חשוף בדיוק לאותם חומרים מודיעיניים שאותם ראה גם ראש הממשלה, והם היו חד משמעיים – היה ברור שעומד לקרות משהו נורא."

"אם ידעת – אתה אשם, אם התעלמת למרות שאמרו לך – אתה אשם, אם לא הכנת את המערכות – אתה אשם, אם לא היתה לך שליטה באירוע – בשביל מה אתה שם? מה משמעות האחריות שלך?"

"אם הדרג המדיני לא ייקח אחריות על אירועי השבעה באוקטובר, לא יכיר באשמתו, ימשיך לנסות להפיל את התיק על הצבא – אז אין יותר אחריות במדינת ישראל. אז הממשלה היא פסאדה ריקה. ראש הממשלה הוא חליפה ריקה.

"במדינה מתוקנת, ראש הממשלה כבר היה מתייצב מזמן מול אזרחיו ואומר: אני לא מוכן שתתקפו יותר את הצבא. אין לנו צבא אחר. אסור לפגוע בצה"ל. אני אחראי, אני אשם, אני זה שהולך הביתה.

"קיר הברזל נפל בשבעה באוקטובר. אנחנו צריכים להקים אותו מחדש. כמו שיודעים בבארי ובשדרות, במטולה ובקרית שמונה, כדי להקים משהו חדש, צריך קודם לפנות את ההריסות.

"אנחנו נדע לעשות את זה. לפנות את ההריסות ולבנות מחדש. תהיה פה מדינה טובה, חזקה, שמחה. מעצמה איזורית, עם כלכלה משגשגת. תהיה פה מדינה שבנתה מחדש את עוצמתה ועשתה את זה טוב יותר. תהיה פה מדינה עם ממשלה שאפשר לסמוך עליה".